פרישה, יורה דעה קיא:ב
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 111:2
Open in the reader →1וכן הדין כו' אפילו אם אין ההיתר רבה על האיסור או אם לא היה כאן אלא חתיכה אחת מאיסור דרבנן כתב ב"י דדין זה כ"ש דמה אם היו כאן שני חתיכות אחת של איסור ואחת של היתר ונפלו לשתי קדרות דודאי גם לקדרה של היתר נפלה חתיכה אחת אפ"ה אנו תולין להקל ולומר שההיתר נפל לתוך היתר כ"ש באין שם אלא חתיכה אחת של איסור ונפלה לתוך אחת מהקדרות שיש לתלות להקל ולומר לתוך של איסור נפל שהרי לא ראינו כלים שנפל לתוך היתר עכ"ד ודוחק הוא לומר דרבינו זו ואצ"ל זו קתני ועוד דרבינו דקדק לומר גם בזו תולין להקל משמע דאף אם תולין להקל בשני חתיכות היה מסתבר לאסור בחתיכה אחת עד שהוצרך לומר גם בזו תולין להקל. ונלע"ד דל או כ"ש הוא דבשני חתיכות אחת של איסור ואחר של היתר איירי דשניהן נתערבו זה עם זה קודם נפילתן בקדרה נמצא דאפילו בשעת נפילה אין כאן איסור מבורר על שום אחד מהן לכן יש לתלות לקולא משא"כ כאן באין שם אלא אחת שהיא ודאי של איסור. ואין להסתפק בזה דיש להתיר טפי בנתערבו קודם לכן דהא ב"י כתב בס"ס ק"ס בשם הגהת ש"ד שכתבה בשם א"ו שאם נתערב דבר יבש באיסור דרבנן אפילו לא נתערב אלא חד בחד מותר באכילה כו' ואף על גב דלא קי"ל הכי מ"מ נראה להביא ראיה מזה שיש להקל בנדון דידן. ועוד יש להוכיח דלאו כ"ש הוא ממ"ש רבינו בסמוך היה האיסור של תורה כיצד שתי קדרות כו' ונפל חתיכת נבילה לתוך אחת מהן דיש לדקדק בדברי רבינו דלעיל נקט ג' בבי שתי קדירות ושתי חתיכות. או קדרה אחח ושתי חתיכות. או חתיכה אחת ושתי קדרות וכאן נקט דוקא זאת הבבא דשתי קדרות וחתיכה אחת ולפי מ"ש א"ש דנקט זאת לרבותא דאפילו בזו תולין להקל וכ"ש בהנך ודו"ק: