פרישה, יורה דעה קכג:כז
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 123:27
Open in the reader →1ומים שנותנים על החרצנים כו' אפי' לא מצא כדי מדתו כו' הטעם שחרצנים בלועין מיין הרבה כמ"ש בדרישה הלכך אמרינן שבלעו מים ויצאו יין מהם ומ"ש הלכך לעולם יש בו משום מגע נכרי עד שיהא גרוע שאין דרך בני אדם לשתותו כתב מ"ו פי' לעולם אפילו לא מצא כדי מדתו אלא מעט מזעיר אבל מ"מ מיירי דוקא פעם אחד ושני ודו"ק עכ"ל ואינו נראה דלשון לעולם לא משמע הכי גם בסמוך כתב רבינו בשם הר"ר יונה שמרים של נכרי לעולם אסורין ומפרש שם דבכל ענין מיירי אפילו תמדן כמה פעמים הה"נ מ"ש כאן לעולם פירושו כן וכנ"ל דר"ל אסור לעולם אפילו תמדן כמה פעמים ולמד כן מדברי הרר"י שמסיים בסוף דבריו אבל לענין מגע נכרי יש לו להחמיר עד שיהא כ"כ גרוע שאין דרך בני אדם לשתותן עכ"ל (מיהו כשאין בו כלל טעם יין ודאי מותר אפילו בפעם ראשון עכ"ה) משמע בהדיא מדבריו שאסורין לעולם כמ"ש: