פרישה, יורה דעה קלב:י
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 132:10
Open in the reader →1דאי לאו הכי לא נקנו לו שאין מעות קונות (עד שימשוך ר"ל ושמא יגע בו קודם שימשוך אבל אם אינו נוגע בו תחלה אלא משכו אינו נאסר דבמשיכה לא נאסר היין עד שיגע וכמ"ש בסמוך ועוד יש לחוש כשיש בפיו עכבת יין לאסור לכתחילה עכ"ה) לנכרי דוקא נקט לנכרי אבל ישראל קונה במעות שאינו רשאי לחזור ועומד במי שפרע. או כ"כ לאפוקי מריש לקיש דאמר דבר תורה ישראל קונה במשיכה ונכרי בכסף ואנן קי"ל כרבי יוחנן דאמר איפכא. ומש"ר בסמוך ז"ל ואינו נראה דכיון דהקדים לו הדינר מיד נקנה לו היין כו' משמע דהנכרי נקנה בכסף איפשר דהיינו טעמא דישראל מכותי קונה טפי מנכרי מישראל וכמ"ש בא"ח סימן תמ"א ע"ש. והיותר נראה משום דשם אין היין עומד למשוך לרשותו דישראל אלא שיתנוהו הנכרי לפועליו וכיון דכבר קיבל הנכרי הדינר כדי שיתן בשליחותו יין לפועליו וכן הוא עושה מש"ה נקנה להישראל היין מיד בקבלת הדינר משא"כ כשבא למשוך אח"כ מרשותו. ועי' מ"ש לקמן בסימן קמ"ו עוד מזה באריכות: