פרישה, יורה דעה קפט:ח
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 189:8
Open in the reader →1כיצד ראתה ג"פ בא' בשבת או בה' בשבת בא לאשמועינן דבזה דהוא בימי שבוע שוים סגי בג"פ לכ"ע אע"ג דבשאר וסת הפלגה אינה קובעת פחות מארבע פעמים. ודין זה כתב הרשב"א בשם רבותיו הצרפתים ומוכיח אותו מהגמ' פ"ק דנדה עיין בב"י שהביאו. ובאמת לפי דינא דהגמרא שאין קובעין וסת לא בימי נדות ולא בימי זיבות כמ"ש רבינו לקמן בסימן זה צ"ל דמ"ש דראתה ג"פ בא' בשבת או בה' בשבת לא מיירי שראתה בהן זא"ז דא"כ ראתה בימי זיבה ומוכרחין לומר דמיירי דראתה היום ביום אחד ואחר ג' שבועות חזרה לראות ביום אחד וכן עוד פ"א ביום אחד אחר ג' שבועות דהשתא כבר כלו ימי זיבה וא"ל דא"כ עקרה שני יום אחד בנתיים שלא ראתה בהן ואין זה וסת קבוע (מיהו בסמוך כתבתי היינו דוקא לרב ולשמואל בעינן ג' דילוגים או שהיה לה וסת תחילה ושנתה ודלגה ממנו משא"כ בראתה ביום אחד וע"י קפיצה דאז אליבא דכ"ע בג"פ סגי וק"ל. דהא אמרינן בסמוך דאם ראתה באחד בניסן ובאחד בסיון ובא' באב קבעה לה וסת לר"ח לדילוגים אע"ג דכל פעם דלגה פ"א ר"ח א' אפ"ה מחשב שפיר קביעות וה"ה הכא. אבל אין אנו צריכין לזה שבגמרא קאי אמי שקבעה וסת בקפיצות שהוא ע"י מעשה דקפיצה וזמן יחד מכ"א יום לכ"א יום כל פעם ביום אחד או ביום ה' שהוא כלות ימי נדה וזיבה וכ"כ המ"מ בביאור הרמב"ם והביאו ב"י בסימן זה דף קצ"ד ע"ג ע"ש וממנו למד רשב"א דין זה לוסת הגוף לדידן שקובעין וסת אף בימי נידה וזיבה כמ"ש רבינו לקמן בסימן זה בשם הרמב"ן שאם ראתה ביום אחד או ביום ה' ג"פ זא"ז אזי קבעה וסת צריך לחשוש אחר כך עד שתעקרנו ג"פ כדין הקבוע ודו"ק: