עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, יורה דעה רו:טז

פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 206:16

Open in the reader →

1והרמב"ם כתב האומר פירות פלוני אסורין עלי בכל לשון כו' וכתב ב"י דמשמע ליה לרבינו דר"ל אפי' אסרה בלשון שבועה שאמר הריני אסור בפירות פלוני הרי הן אסורין עליו ועוד שכתב אע"פ שאין שם שבועה כלל משמע שאם היה מזכיר שבועה כגון שהיה אומר פירות פלוני אסורין עלי בשבועה היה חייב משום שבועה אלמא סבירא ליה כו' ולי נראה שאין בלשון זה הכרע דאיכא למימר דכל לשון דקאמר היינו לומר דאפי' לא אמרו בלשון הקודש ומ"ש אע"פ שאין שם כו' עכ"ל ולעד"נ דרבינו דייק שפיר מדבריו שסבר שנדר שהוציא בלשון שבועה שאסור דאי הוי כוונת הרמב"ם כמו שפירשו הב"י לא הוה ליה למימר בכל לשון שיאסור אלא היה לו לומר בכל לשון שיאמר כיון דהרבותא אינו על האיסור אלאעל הלשון של האיסור שיכול לדברו בכל לשון מדקאמר בכל לשון שיאסור משמע שכוונתו לאשמועינן רבותא שהאיסור הוא בכל לשון (ר"ל בין בלשון נדר או שבועה): שיאסור עליו ועוד לפי פירוש של ב"י הוה ליה למימר ואע"פ שאין שם שבועה כלל בוי"ו שהרי לפי פירושו לא מיירי לפני זה בענין שבועה כלל אבל לפי הבנת רבינו בדבריו אתי שפיר שמתחילה קאמר בכל לשון שיאסור עליו ר"ל בין לשון נדר או איסור או שבועה וע"ז קאמר אע"פ שאין שם שבועה כלל: