עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, יורה דעה רח:ה

פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 208:5

Open in the reader →

1שלא ינהגו קלות ראש בנדרים וכתב רבי' ירוחם דהיינו טעמא שאלו הם לשון משונה שאין דרך לקרות חרם של ים חרם סתם ולא קרבנות של מלכים קרבן סתם (ולכן לא יאמינו לו בע"ה משא"כ ברישא כשנודר הרי פירות אלו כבשר מליח כו' וממילא לעיל דמסיק דאם רוב אנשי המקום קורין כו' דאינו נאמן היינו נמי דוקא ע"ה אבל ת"ח נאמן בק"ו מהכא ודו"ק עכ"ה) והרשב"א כתב דבהני גילה לנו שנתכוון להערים ולהוציא דבריו בלשון שיטעו השומעין ולפיכך החמירו עליו ובהכי ניחא נמי האומר לא נתכוונתי אלא לקרבנות של מלכים שהלשון כולל אותו והלא אפי' אם נתכוון בהיפך ממה שאומר נאמן וכדאמרינן נתכוון להוציא פת חיטים כו' מותר ולא חלקו בין ת"ח לע"ה אלאו האי טעמא משום דנתכוון להערים החמירו עליו עכ"ל (משא"כ ברישא עכ"ה):