פרישה, יורה דעה רכג:ו
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 223:6
Open in the reader →1מותר בהן אם יהיה ת"ח כמו שהתנה ר"ל והן קנויין לו (ולא יוכל אביו לתתם לאחיו או לבנים אחרים והוי כאילו אמר ובן הבן יזכה בהן כ"כ בכ"מ פ"ה דנדרים ע"ש עכ"ה) ולהכי סיים אם יהיה ת"ח כמו שהתנה דלענין היתר הנאה בלבד אף אם לא יהיה ת"ח שהרי לא הדיר בן בנו אלא בנו והא דנקט לשון מותר איידי דנקט גבי בנו אסור נקט בבן בנו מותר ועיין בדרישה: (כיון שלא הקנהו לבן כלום ז"ל רש"ל פי' מאחר שלא כיון זה אלא כדי שיקנה לבנו ודאי לא הקנהו עד אותה שעה שיהיה ת"ח דמאי ליעביד בהו בנתיים והאי שעתא כלתה אותה הקנאה וחזר סודרא למריה ומדברי הרא"ש יראה דאיירי דוקא בק"ס אבל הר"ן פי' דל"ד בק"ס איירי אלא כלומר כבר כלתה ההקנאה ואיירי נמי במשיכה ובחזקה ומ"מ בשטר קני דכי הוי בר בריה ת"ח מאחר שהשטר קיים ועומד והתוס' פי' דאף בשטר לא קני וצ"ע עכ"ל מכ"ה):