פרישה, יורה דעה רלה:ב
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 235:2
Open in the reader →1ומ"ש ויזון אותה אחר וילך ויקח מן הבעל אף שלעיל סימן רכ"א כתב רבינו והוא מדברי הרא"ש דנדרים אהא דהולך אצל חנווני הרגיל אצלו ואומר פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה דאם פרנסו אינו מחויב להחזיר לו כ"א ברצונו תליא מילתא נראה דשאני התם דהולך אצל חנווני הרגיל אצלו ואמר לו איני יודע מה אעשה והוה נראה כשלוחו כאילו אומר לו תן לו בשבילי משא"כ הכא ואף שאומר כן לפני חנוני הרגיל אצלו מ"מ כיון שאומר כל הזן ואינו מייחד שום שליח אף שאומר אינו מפסיד והו"ל כאילו אומר מי שיפרנסנו להמודר יבא אלי ואני אפרענו מ"מ לא הוי אלא כפורע חובו של המודר דמותר וכמ"ש הרמב"ם טעם היתר זה אאיני יודע מה אעשה והביאו ב"י לעיל סימן רכ"א ע"ש. משא"כ כשאומר לו איני יודע מה אעשה דנראה כאילו בשליחותו נתן לו והעיקר דכאן אומר אינו מפסיד מש"ה צריך לשלם גם לעיל שם במדיר לחבירו כתב רבינו דיכול לומר כל הזן אינו מפסיד וגם שם נ"ל פשוט דצריך לשלם לו ומה"ט מסיק שם בשם רשב"ם דאסור לומר אם תזון לפלוני דכיון שהוא אומר ליחיד נראה כשלוחו וכן מדוייק בל' ש"ע שם דלפני זה כתב ב"פ אם ירצה ובהאי בבא דאינו מפסיד לא כתב אם ירצה וזה נלע"ד פשוט מן הענין ומן הל' ולא כרמ"י שכתב בסימן זה דגם באומר כל הזן אינו מפסיד א"צ לפורעו אלא אם ירצה דלא דק: