פרישה, יורה דעה רלה:ו
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 235:6
Open in the reader →1ומ"ש רבינו ואם הוא אומר קונם תשמישך עלי אם תלכי לבית אביך יותר מחדש או יותר מרגל ר"ל יותר מחדש א' כשאביה בעיר או יותר מרגל כשהוא חוץ לעיר והיא רדופה ע"ד שכתב לפני זה:
2ומ"ש יוציא מיד אחר ז' ימים (ר"ל שהיא מותרת לילך מיד ונאסרה בתשמיש ואם לא יתיר נדרו ייציאנה אחר ו' ימים עכ"ה) אף שתלאו בתשמיש מ"מ הו"ל למימר שתהא מותרת בתשמיש מיד ולא תלך אל בית אביה ועד חודש ימים שאינה מקפדת יקיים אותו יתר מכן יוציא ויתן כתובה ע"פ מ"ש לעיל בדין הדרתה ממזונותיה ואפי' לאחר ל' לא היה צריך להוציאה ע"פ מ"ש התוס' ר"פ המדיר אהא דפריך שם הגמ' וכיון שמשועבד לה היכי מצי מדיר לה ממזונותיה וכתבו התוס' ז"ל וא"ת ולוקי כגון שתלינהו למזונותיה בתשמיש המטה דאמר יאסר תשמישך עלי אם אזונך. וי"ל דא"כ לא הו"ל למשנה יתר מל' יוציא ויתן כתובה אלא לאחר ל' תהנה ותאסר לבית הילל שבת א' ואח"כ יוציאנה. וכה"ג פריך הגמ' לקמן אמאי דמשני כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש כו' ע"ש וא"כ ה"נ הול"ל כיון שאינה מקפדת לילך לבית אביה חדש ימים ואנו קי"ל כשמואל דס"ל בתשמיש דאפי' הדירה ממזונות יתר מל' יום צריך להמתין ל' שמא ימצא פתח לנדרה א"כ עד ל' יום לא תלך לבית אביה ולא תאסר בתשמיש ולאחר ל' יום שא"א לאוקמי אנפשה מלילך אזי תלך ומאז תהיה אסורה בתשמיש ולאחר ז' ימים לאיסור תשמיש אזי יחוייב להוציאה ולא קודם לכן ובפרט מאחר שכתב רבינו לפני זה נדרה חודש א' יקיים כו' דר"ל אע"ג דשמע בעלה ולא היפר לה ה"נ משום דעד ל' יום אין שם נדר עליו וכמ"ש לעיל וא"כ ביתר מל' לשמואל יקיים אותה לז' יום. ודוחק לומר דמיירי שאמרה הנאת תשמישך אסור עלי מעכשיו אם תלך לבית אביך יתר מחדש ימים שבאומר מעכשיו כתבו שם התוס' דאסור בתשמיש מיד מטעם דבתנאי לא מזדהרי אינשי כו' ע"ש ומש"ה מיד אחר ז' ימים לנדרו צריך להוציאה זה אינו דא"כ מאי איריא שהדירה יותר מחודש ימים אפי' לא הדירה אותה אלא ל' יום או פחות מזה צריך להוציאה מיד אחר ז' כדמוכח שם בתוס' דאף שאפשר לה למיקם נפשה ל' יום ע"י פרנס או בלי הילוך לבית אביה מ"מ כיון דבתנאי לא מזדהרי אינשי חיישינן שמא יארע שתהנה ממנו או תלך לבית אביה וא"כ שמשה למפרע באיסור עם בעלה לכך אסורה לשמש מיד ומש"ה צריך להוציא מיד אחר ז' לנדרו שהרי אסורה מיד בתשמיש ע"ש. וא"כ למה כתב רבינו כשהדיר אותה יתר מל' יום צריך להוציאה אחר ז' אפילו לא הדירה אלא ח' ימים צריך להוציאה אחר ז'. וי"ל דס"ל לרבינו דשאני הכא דכיון דאין ביד הבעל להדירה ולמחות בידם מלילך לבית אביה אם לא שתלאה בתשמיש נמצא שתשמיש הוא עיקר הנדר לכן דינו כאילו הדירה מתשמיש סתם דקי"ל כב"ה דיוציאנה לאחר ז' לאפוקי בהמדיר את אשתו מלהנית לו דבידו להדירה משלו ולומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך וכדאוקימנא לה בגמ' ואף שהתוס' כתבו במקשן דלא עלה על דעתו אוקימתא דגמרא מ"מ שאני התם כשהדירה משלו שבידו להדיר ממנו כל אדם אלא שיש לה שיעבוד עליו מ"מ שייך שם נדר עליו. ודוקא בהדירה יותר מל' ותלאו בתשמיש דאל"כ אין כאן נדר והיינו אמרינן להו דישמש מיד ולא תלך לבית אביה ל' יום וק"ל: