פרישה, יורה דעה רלה:ז
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 235:7
Open in the reader →1ומ"ש הדירה שלא תלך לבית האבל כו' אם נדרה היא כו' נתבאר ע"פ מ"ש לעיל דמטעם הליכה לבית האבל ובית המשתה הוא צער לה כהדרתה מפירות ולכך אם נדרה היא ותלאה בתשמיש דאז יש ביד הבעל להפר והוא שמע ולא היפר שייך טעמא דמסני סני כמ"ש לעיל. אבל אם לא תלתה נדרה בתשמיש לא היה ביד בעלה להפר (ומזה נלמד דאין להפר לאשה כשנדרה שלא תלך לבתי משתאות דאין כח ביד הבעל להפר. ועיין בסימן שלפני זה שכתב ב"י בשם ר' ירוחם דאם נדרה שלא לילך לבית האבל כו' או לבית אביה ואמה דהבעל מיפר משום עינוי נפש ומ"מ דעת רבינו נראה כמ"ש. ובש"ע פסק כרבי' ירוחם בסימן רל"ד וכאן העתיק ל' רבינו ממש. ואפשר דלרווחא דמילתא העתיק כאן ל' הטור ותלאו בתשמיש דאז יוכל הבעל להפר אליבא דכ"ע וה"ה בלא תלאו בתשמיש לדעת רבינו ירוחם ודו"ק עכ"ה) והא דהקדים בית האבל לבית המשתה ע"ש הקרא דכתיב ביה טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה וכמ"ש לעיל. ומ"ש ואם נדר הוא ותלאו כו' הוא ג"כ כעין הדירה מפירות הנ"ל: