פרישה, יורה דעה רמב:ד
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 242:4
Open in the reader →1אם הוא רחוק מרבו י"ב מיל כו' כנגד מחנה ישראל שהיתה ג' פרסאות וכל דבעי מילתא אזיל לגביה דמשה דכתיב כל מבקש ה' וגומר ואע"ג שהמחנה היתה ג' פרסאות ואתו לגבי דמשה (ר"ל ומשה היה רחוק מן המחנה מיל דכתיב ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וגומר ופירש"י הרחק אלפים אמה מן המחנה א"כ מן קצה מחנה השנייה עד אהלו הוא י"ג מילין) רבותא דמשה שאני רש"י. וא"ל א"כ לא הו"מ למילף מינה כלל וי"ל דמ"מ איכא למימר דאי לא דהוה אסור להורות בפני רבו לא הוי אזלי לגבי משה אלא משום דמתחילה כשהיה משה עמהם במחנה היה מן הדין אסור להו להורות בפניו מש"ה אע"ג דאזל מהן אח"כ רחוק מיל נשארו במנהגן הראשון מפני כבודו לרבותא דמשה. והעיקר דהתורה שכתבה וכל מבקש ה' כו' לא לחנם כתבו לנו בהתורה אלא כדי ללמד מינה ובהיות שלא קם כמשה בישראל עוד ליכא למימר דלא אגמרא לן אלא דוקא באיש כמשה אלא ה"ה כל תלמיד עם רבו מובהק. ועיקר למודא דקרא לא בא שנלמד מהוראות אותה שעה שהיה בו משה חוץ למחנה ממחרת י"כ עד ר"ח ניסן כדפי' רש"י שם בפרשת כי תשא אלא ה"ק כמו שנהגו ישראל שלא פתחו פה לפני משה בעודן עמהן במחנה כן נהגו גם אחר שנטה אהלו חוץ למחנה שגם שם כל מבקש ה' הלכו אצלו ומשמע דלרבותא כ"כ דאפי' לשם שהיה חוץ לי"ב מיל לא היו צריכין לילך אצלו הלכו אצלו ומינה נלמד דתלמיד עם רבו חייב בתוך י"ב מיל תדע דהא כתיב ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד והיה כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה והול"ל אשר רחוק מן המחנה אלא ה"ק מן הדין לא היו צריכין לצאת אליו מן המחנה כוון שחוץ למחנה הוא חוץ לי"ב מילין אלא מפני כבודו דמשה עשו יתור ויצאו אפי' חוץ למחנה וש"מ דעד י"ב מיל שיעור מחנה הוא החיוב. ואף ע"ג דמשה באמצע המחנה היה שוכן במזרח המקדש אצל בני קהת מ"מ לא ימלט שלפעמים היה ג"כ בקצה המחנה וק"ל: