פרישה, יורה דעה שצב:יב
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 392:12
Open in the reader →1כיון שהיה לו הפסד וקשה דבא"ע סימן י"ד כתב רבינו ז"ל מי ששידך אשה ואירעה אבל והוא לא קיים פריה ורביה מותר לכונסה תוך ל' לאבלה ע"כ ולא חילק בין שהיה הפסד בדבר ועוד הל' של ר"ת קצת מגומגם דמתחילה כתב אחר שהזמין הקרואים משמע דהטעם שהתיר משום ההפסד כמ"ש הרא"ש ומסיים הטעם דפריה ורביה לבד ועוד דר"ת דנתן עיקר הטעם משום פריה ורביה וכתב רבינו בשמו שהתיר לכנוס ולא הזכיר שהתיר לבעול שהוא עיקר הטעם שהתיר ועיקר חסר מן הספר ובהרא"ש כתב שניהם לכנוס ולבעול ועוד מה מועיל מה שהכניס אחר ז' להפסד הסעודה הלא מה שהכין יפסיד אף לאחר ז' ומה לי אחר ז' או לאחר ל' לענין הפסד לכן נלע"ד להגיה בדברי ר"ת כך והתיר ר"ת שתכנס לחופה מיד ולבעול תוך ל' יום משום פריה ורביה ור"ל שהתיר לכנוס מיד משום הפסד ורמז הטעם דהפסד במ"ש קרוב לחופה אחר שהזמין הקרואים ולבעול כו' משום פריה ורביה וכן בדברי הרא"ש צריכין לחלק דבריו במ"ש והתיר לכנוס ולבעול כו' כיון שהיה מפסיד כו' ר"ל שזה שכתב כיון שהיה לו הפסד חוזר אמ"ש והתיר לו לכנוס ור"ל שהתיר לכנוס מיד תוך ז' אבל במה שהתיר לבעול לא שייך זה הטעם דהפסד אלא הטעם דפריה ורביה ורמזו במ"ש והוא לא קיים פריה ורביה אבל בא"ע לא איירי שהכין כל צורכי החופה לכן כתב דמותר בתוך ל' יום ולא מיד דדוקא היכא דאיכא הפסד מותר מיד אבל היכא דאין הפסד רק משום פריה ורביה אינו מותר אלא לאחר ז' כמ"ש כאן ולבעול אחר ז' ע"כ אבל קשה ממ"ש רבינו סימן שמ"ב מי שהכין כל צרכי חופתו וכו' ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין המת לחדר והחתן והכלה לחופה משמע דוקא אביו ואמו שאין לו מי שיטריח בשבילם ואפ"ה אינו מותר אלא לכנוס המת לחדר ומטעם שעדיין לא חל האבילות אבל אם חל האבילות או שלא מת אביו אלא אחיו או בנו כלל וכלל לא אף שהיה ג"כ הפסד בדבר שהרי הכין צורכי חופתו וטבח טבחו שהרי כתב שם וגם הוא בענין שאם ידחה החופה היה מפסיד שאינו נמכר וע"ק א"כ שהכניס מיד למה הוצרך לומר שהתיר לבעול תוך ל' פשיטא דהא בבעילה אין איסור כלל תוך ל' וי"ל דה"ק משום טעם הפסד לחוד לא היה מתיר כ"א בצירוף טעם דעכ"פ צריך להתיר לכונסה אחר ז' כדי שיבעול אז כיון שלא קיים פריה ורביה וכיון שעכ"פ צריכין לדחות האבילות במקצת לעשות שמחת הנשואין תוך ל' דוחין אותו אף בזה דאפי' תוך ז' כונסין אותה משום הפסד אבל מ"מ הבעילה אסור עד אחר ל' ובסימן שמ"ב דמיירי במי שכבר קיים פריה ורביה וכמ"ש שם בסוף הסימן מש"ה כתב בשם הרא"ש שם דמשום פסידא לחוד לא התירו לכונסה וצריך לשהות עד אחר ל'. ועיין בא"ע סימן י"ד שכתבתי יישוב אחר: