פרישה, יורה דעה נז:מח
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 57:48
Open in the reader →1ומ"ם גמגם לאסור דכיון דבריה היא אינו ניתר בספק ספיקא. אין ר"ל דדבר בריה לא ניתר בספק ספיקא אבל דבר שאינו בריה ניתר בס"ס דז"א דדבר שאינו בריה ניתר בספק א' כמבואר לקמן בסימן ק"ט (דחד בתרי בטל ומותר בלא ס"ס עכ"ה) אלא נראה דהכי הצעת דבריו לפי שרוצה להתיר מכח ס"ס ולא די להתירו מספק א' מטעם דבריה הוא וע"ז אמר ומ"מ גמגם לאסור דכיון דבריה הוא דקדק לומר "דכיון ור"ל דהואיל וגם בצד ההיתר סובר דבריה הוא ולכן מצריך ס"ס להתירו ואמר שאין נראה להתיר בזה דכיון שאינו ניתר בספק א' ג"כ לא ניתר בס"ס. אלא שיש לדקדק הלא קי"ל כל איסורין שבתורה ניתרין בס"ס ותירץ ב"י דלא אמרינן שמותר מטעם ס"ס אלא היכא ששני הספיקות באין כאחד כדאמרינן בפ"ק דכתובות ספק זינתה תחתיו ספק לא זינתה תחתיו ואת"ל זינתה תחתיו שמא באונס אבל הכא אין שני הספיקות באין כאחד דספק דרוסה לבד וספק תערובתה לבד וכשנדרסה לא היה אלא ספק אחד ועדיין לא נתערבה א"כ נעשה זה הספק בודאי וכשנתערב אחר כך הוי כמו ודאי איסור דאורייתא שנתערב אבל אם לא נודע לנו הדריסה עד לאחר שנתערב הוי ס"ס לכ"ע. ומ"ו תירץ שצריך שיהא שני הספיקות בעניין אחד משא"כ כאן (עיין בת"ח כלל מ"ד ס"ז שם כתב בהדיא כדברי רש"ל וכתב שם דשאני הכא שיש כאן ודאי איסור דאורייתא אלא שנתוסף בו ספק ממקום אחר משא"כ התם כו' ומסיים דאינו מתירין מכח ס"ס איסור. דאורייתא אפילו נודע ב' הספיקות בפעם אחד והכי נהוג דלא כב"י ע"כ ועיין מ"ש מהרא"י בסוף א"ו שלו פי' בשערים שלו והביאו גם כן בש"ד כו' פ"ד וגם בא"ו של רש"ל הביאו עכ"ה):