פרישה, יורה דעה עב:ח
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 72:8
Open in the reader →1ונאסרה ואוסרת האחרות יש רוצין לפרש פירוש דין זה כפירוש דין דג טמא שנמצא בין הדגים שכתבו רבי' לקמן סי' ק"ו וכן משמע מלשון הג"מ שכתב בשם סמ"ק והביאו ב"י כאן ז"ל אם נתבשל העוף בחתיכות קטנות והלב מחובר בא' מהן יש לחוש שמא תשאר החתיכה לבדה ברוטב ותאסור האחרת ואחרת אחרת ותעשה נבילה ואח"כ תחת הסמוכה לה ויאסרנה וכן כולם והמחמיר תע"ב והמיקל לא הפסיד כי אין לנו להחזיק ריעותא ועוד דאיסור הבלוע בחתיכה כו'. הרי שכתב בדין זה ממש כמ"ש בדין דגים לקמן. מיהו דעת רבי' נראה לכאורה דלא לפרש כן דא"כ קשה חדא דהכא תליא בדבוק והתם מיירי בלא דבוק ועוד דהתם אמר חיישינן שמא בשעת עירוי נשאר הדג טמא עם עשרים או שלשים טהורים ואסרן וכאן מיירי שלא בשעת עירוי אלא בעודן בקדרה חיישינן שמא החתיכות הנשארות היה חוץ לרוטב וזאת החתיכה עם הלב היתה בתוך הרוטב ועוד דהכא קתני ולא נהירא דלמה ניחוש לזה ולקמן לא כתב כן על דברי האוסרין. ע"כ נראה דמש"ר כאן ויש רוצים לאסור היינו דאפי' המתירין לקמן בדין דגים היו רוצים לאסור כאן דהתם טעם המתירין שאין האיסור חוזר ונבלע ביבש דמיירי התם כשעירה מן האלפס לתמחוי אבל כאן חיישינן שמא בהיותם עוד בקדרה היתה זו החתיכה שהלב דבוק בה לבדה עם הלב ברוטב והנשארות היו חוץ לרוטב ונאסרה זאת החתיכה ואח"כ יחזרו גם האחרות לרוטב ויאסרו ואז לא שייך להתירם מטעם שאין האיסור חוזר ונבלע דהא ברוטב בלח בשעת בישול הוא חוזר ונבלע והשתא א"ש דנקט כאן והלב דבוק בא' מהם דאי לאו הכי מהיכי תיתי לן למימר שהלב נשאר ברוטב עם אחת מהן לבדו אבל עכשיו שהוא דבוק באחת מהן מסתבר לומר דהואיל ושני חתיכות דבוקות דהיינו הלב והחתיכה מחזיקות מקום גדול ודוחקות לפעמים האחרות לחוץ לרוטב. וה"ה נמי דאפי' למאי דמסיק רבינו כאן וכתב ול"נ דלמה ניחוש לזה יכול להיות דאוסר לקמן דדוקא כאן דבא לאסור מכח דחוזר ונתערב מה שהיה חוץ לרוטב בא לתוך הרוטב כתב למה ניחוש לזה אבל לקמן דמיירי דעירו הרוטב תחלה ונאסרו שני שבתוך הרוטב וחוזרין ונוגעין חמין בתוך הקערה יכול להיות דג"כ אוסר וק"ל והא דאינו אוסר גם כאן מחשש שמא ישאר הלב בסוף העירוי עם עוד חתיכות א' או שנים ויאסרם וחוזרין ויגעו חמין לשאר חתיכות ואין כ"כ חתיכות בשר בקדרה להיותן כולן בטל ברוב צ"ל דכן היה דרכיהן בימים קדמונים לערות הבשר עם הרוטב יחד בפעם א' משא"כ בדגים מש"ה לא תלה כאן חשש האיסור בשעת העירוי כמו שתלה בההוא דבישל דגים לקמן וכנ"ל: