פרישה, יורה דעה פב:ה
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 82:5
Open in the reader →1ואם הוא בחזקת שאינו דורס ויש לו עוד אחד מג' סימנים איזה שיהיה כתב הרמב"ם שהוא טהור דע שלשון הרמב"ם בל' זה הוא ושאינו דורס ואוכל אם יש בו א' מג' סימנים אלו והוא קורקבן נקלף וזפק ואצבע יתירה ה"ז עוף טהור לפי שאין בכל אלו המינין האסורים מין שאינו דורס ויש בו אחד מג' סימנים אלו חוץ מפרס ועזניה ופרס ועזניה אינן מצוין ביישוב אלא במדברות איי הים הרחוקות עד מאוד שהן סוף הישוב כו' עד אמרו הגאונים שמסורת הוא בידיהם שאין להתיר עוף הבא בסימן אחד אלא אם היה אותו סי' שיקלף קרקבנו ביד אבל אם אין קרקבנו נקלף ביד אעפ"י שיש לו זפק או אצבע יתירה מעולם לא התירוהו עכ"ל הרמב"ם והנה רבינו מפרש דברי הרמב"ם מ"ש ושאינו דורס כו' אינו ר"ל שידוע בודאי שאינו דורס אלא כל שהוא בחזקת אינו דורס דהיינו שהיה אצלינו ולא ראינו דורס גם העמדנוהו על החוט ולא חלק רגליו ואף שבכל זה אינו ודאי אינו דורס אלא שמוחזק בקצת אינו דורס וכמ"ש הר"ן בפי' המשנה וב"י הביאו ע"ש אפ"ה מותר לאכלו כיון שאין לו אלא סימן אחד בגופו א"כ ליכא לספוקי בשום עוף טמא שלכולם יש שנים בגופו כמ"ש בשם הרז"ה שכ"כ בשם ר"ת שכ"כ בספר הישר שאפילו לעורב יש שנים בגופו ודלא כמ"ש התוס' בשמו וליכא לספוקי אלא בפרס ועזניה ולומר שמא ממינם הוא דיש להן חד סימן טהרה בגופן ושמא ידרוס אף שלא ראינוהו דורס והוא בחזקת אינו דורס שמא גם פרס ועזניה אין דריסתו ניכר ואפ"ה קי"ל שהם דורסין. וזה"ש הרמב"ם שאין בכל המינים מין שאינו דורס ויש לו סימן אחד בגופו כ"א פרס ועזניה וקשה הלא קי"ל דפרס ועזניה אין לו אלא חד סימן טהרה אלא נראה דה"ק דליכא לספוקי בשום חד כ"א בפרס ועזניה דאית ליה ג"כ חד סימן טהרה בגופו ואע"ג דקי"ל שהוא דורס מ"מ איכא למימר שמא הדריסה אינו ניכר בו כמו זה ואפ"ה פשוט הוא שדורס וגם זה יש לחשוש בו ומסיק דליכא למיחש להכי שהם אינן שכיחים וזהו ממש כדברי אמימר בגמרא עוף הבא בסימן אחד טהור והוא דלא דרס ע"ד שפרש"י והרז"ה ז"ל בשם ר"ת דפי' דכיון שיש לו רק סימן אחד בגופו לא מחזקינן ליה בדורס בסתמא אם לא שראינו בעינינו דורס דאז החוש יכחיש וצריכין לומר שמין פרס או עזניה הוא אף שאינו שכיח. ומסיק רבינו וכתב אבל ר"ח כתב שאין להתירו בסימן אחד אלא בסימן קורקבן נקלף והיינו כמו שמסיק גם הרמב"ם בשם הגאונים והיינו מטעם שהוא הסימן החדש שאינו בשום עוף טמא כ"א בפרס או עזניה והם אינם שכיחים כלל לכן ליכא לספוקי בהם ומחזקינן ליה בודאי אינו דורס משא"כ בשאר סימנים כגון אצבע יתירה או זפק כיון שהן מצוין בשאר עשרים ושנים טמאים המצוין בינינו אף שאיכא הוכחה דאלו מהם הוא הו"ל שני סימנים בגופו כמ"ש מ"מ החמירו מכח הספיקות שבא לידן. ונלע"ד להגיה בדברי רבינו או אצבע יתירה וכמ"ש הרמב"ם להדיא ז"ל אבל אין קרקבן נקלף אפי' יש לו זפק או אצבע יתירה טמא וכן מוכרח להגיה דאל"כ קשה פשיטא דטמא דהא איכא לספוקי בעורב דיש לו הני שני סימנים לפי קבלתן דקורקבן נקלף הוא הסימן המחודש דלית בהו וגם יש לספוקי בעשרים עופות האחרים דיש לכל אחד הני שני סימנים בגופן וג"כ אינם דורסים ודלמא גם זה לא ידרוס ולכך לא מכשר אמימר אלא דוקא כשבא בסי' אחד בגופו ולא בשנים וזה ברור. זהו נלע"ד שהוא דעת רבינו בדברי הרמב"ם וגם המ"מ כתב שיש פירשו לדברי הרמב"ם כן שמ"ש ושאינו דורס ר"ל שאינו ידוע שודאי דורס אבל הוא הסכים שאין פי' דבריו כן אלא ר"ל במ"ש אינו דורס שידוע שאינו דורס ודברי ה' המגיד כתב ב"י וכתב עליו מ"ש ע"ש והארכתי בק"ש שיחדתי לזה דקשה לי טובא דלפי פירושו צ"ל דלהרמב"ם היה לו שיטה אחרת בפי' שמעתתא ושיש לפרס ועזניה שני סימני טהרה דהיינו אינו דורס ועוד סימן אחד בגופו וזהו נגד משמעות סוגיא הגמרא הנ"ל והארכתי בק"ש. ועיין בריב"ש סי' קצ"א מ"ש בענין זה פי' להרמב"ם: