פרישה, יורה דעה צד:ח
פרישה · Prisha, Yoreh De'ah 94:8
Open in the reader →1כתב בספר התרומות כו' בבשר בחלב אינו כן כו' ואם אחר ששהה מעת לעת לבשול הבשר בשלו בה שלב מותר הטעם דבשר בחלב הוי כמה נותן טעם בר נ"ט וכולה להיתר הבשר בקדרה והקדרה במים חמין ומן המים לקדרה אבל הקדרה הבלועה מאיסור אין להתיר מטעם זה דלא שייך נ"ט בר נ"ט כ"א מהיתר להיתר אבל גבי איסור אמרינן חתיכה נעשה נבילה בדליכא ס' הלכך נעשו המים נבילה מיד סמ"ק. ולפי ה"ט לא ס"ל לרבי' כוותיה דס"ת ולא הו"ל לכותבו דהא רבי' כתב בסימן צ"ב דהרא"ש הסכים דלא נעשית נבילה בשאר איסורים וי"ל דרבי' ס"ל כאן כוותיה ולא מטעמו אלא אוסר דהמים נאסרו מהכלי של איסור דבכולו משערי' ואין ס' נגדו וחוזרת ונבלעים בהקדרה ואין אנו יודעין כמה בלע ובבלע האיסור שיצא מהקדרה לתוך המים משערינן ואמרינן דכל האיסור חזר ונבלע בהקדרה ונחשב כאיסור בעין הואיל והיה בן יומו וחוזר להיות באיסורו כבראשונה ואף לא חזר ובלע כל האיסור מהמים הרי כבר נתבאר בס"ס צ"ב דטיפת חלב שנפל על הקדרה בעי' נגדה ששים פעמים ס' ושנהגו לאסור כולו כ"ש כאן כשנבלע בה דבר איסור אלא דבקדרה של בשר התירו משום נ"ט בר נ"ט דהתירא וכ"כ רבי' לקמן סי' ק"ג דמה"ט יש לחלק בין קדרה של איסור לקדרה דבלוע מבשר וחלב וכמ"ש. וטעם שכתב הסמ"ק הנ"ל כתב ב"י נמי על חילוק בליעת בצלים מאיסור או מהיתר דהוי מכח נ"ט בר נ"ט דהיתרא ותמוה הוא בעיני דא"א לומר כן דהא רבי' כתב בסמוך ז"ל שהבצלים או הירקות בלועים מבשר כו' ומשמע דבלועים אפי' מגוף הבשר ולא מטעמו וכ"כ גם שם בסמ"ג סימן רי"ג ריש דף ק"ד בהג"ה וכתב שם הטעם משום דאין הבצלים נעשים בבלע למחשבה כבשר משא"כ בכלי איסור דאמרינן חענ"נ ע"ש: