עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryראב"ד על משנה עדיות

ראב"ד על משנה עדיות א:ו

ראב"ד על משנה עדיות · Ra'avad on Mishnah Eduyot 1:6

Open in the reader →

1לשון התוספתא שמעתי ר"י אומר לא הוזכרו דברי היחיד בין המרובין אלא לבטלן וחכ"א לא הוזכרו דברי היחיד בין המרובים אלא שזה אומר טמא וזה אומר טהור יאמרו לו כדברי פלוני שמעת וז"ל התוספ' ואינו שוה לשון המשנה ולשון התוספ' צריך פנים שאם לא הוזכרו דברי היחיד כלל כ"ש היו בטלים וא"כ ר"י מאי קאמר ואפשר לפרש לשון התוספ' דה"ק למה הוזכרו דברי היחיד בין דברי המרובין כלומר כששונה אדם את משנתו למה הוא שונה ר' פלוני מתיר וחכמים אוסרין א"נ אסור ורבי פלוני מתיר היה לו לשנות דברי המרובים בפ"ע כסדרן מפני שהם הלכה למעשה ולפרקים ישנה דברי היחיד כמו כן כסדרן כדי שלא ישכחו אלא כדי לבטלן כלו' פעמים שיזדמן מעשה לידו מתוך שתהא משנת היחיד סדורה בפיו בפ"ע ישכח דברי המרובין ויעשה כמשנת היחיד ולפיכך סמכו דברי היחיד לעולם אצל דברי המרובים כדי שיעשה כדברי המרובים ולא יטעה לעשות כדברי היחיד. זה פי' לשון התוספתא. אבל לשון המשנה ר"ל למה הוזכרו דברי היחיד כלל כדי לבטלן לדורות שאם יבא אחד ויאמר כך אני מקובל יאמרו לו כדברי איש פלוני שמעת ואם לא הוזכרו דברי היחיד כלל היה סבור המקובל מרבו כי היא קבלה מיד המרובין מפני שאין דברי היחיד נזכרים כלל והא דקתני במתני' א"ר יהודה א"כ למה הוזכרו ארישא דמתני' קאי כלומר הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובים למה הוזכרו דברי היחיד וכו':