ראב"ד על משנה עדיות א:ז
ראב"ד על משנה עדיות · Ra'avad on Mishnah Eduyot 1:7
Open in the reader →1משנה זו עיקרה באהלות פ"ב דתנן ואלו מטמאין באהל המת וכזית מן המת וכזית נצל וכו' ורובע עצמות מרוב הבנין או מרוב המנין רוב בנינו ורוב מנינו של מת אע"פ שאין בהם רובע טמאין: פי' רובע עצמות רובע הקב. ומפרש בתוספתא איזה רוב בנינו השוקים והירכים והצלעות והשדרה ואיזה הוא רוב מנינו אפי' ראשי אצבעות ידים ורגלים ובלבד שיהא בו מאה ועשרים וחמשה. אמר רבי יהושע יכולני לעשות דברי בית שמאי ובית הלל אחד משוקים ומירכים נמצא רוב בנינו בגודל ובמסכת נזיר פרק כהן גדול ונזיר מפרש טעמייהו דב"ה דאמרי מן הגויה שכן ישנה במפרקי ידים ורגלים והתם נמי מפרש לשמאי דאמר אפי' מעצם אחד דוקא משדרה וגולגולת: לפרש האי סוגיא מתחזי לי פירושא הכי בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים כלומר מאיזה עצמות שבאדם אפילו מאצבעות ידים ורגלים או מקטלית או מכתפים או מקנה היד או [ממרפק. יעב"ץ] ממפרקת אע"פ שאין רוב בנינו לא מן הגויה ולא בגודל וב"ה סברי דוקא מן הגויה כלומר מן הירכים ולמעלה והירכים בכלל שאין האדם יכול לחיות זולתם אבל מן השוקים לא הואיל וישנן במפרקי ידים ורגלים כלומר קטועי הרגלים יכולין לחיות הלכך כיון דיכול לחיות זולתם אינן מעיקר הגוף ואף על פי שהשוקים הם מרוב גבהו של אדם וכ"ש אצבעות ידים ורגלים ושאר העצמות הדומים להם דאין מטמאין באהל: וכשאמר ר' יהושע יכולני לעשות דברי ב"ש וב"ה אחד וכו' כלומר האי משנים ומשלשה דקאמרי בית שמאי לאו כל עצמות הגוף קאמרי אלא על השוקים והירכים שהן רוב בנינו בגובה ואע"פ שהשוקים אינן מכלל הגויה מ"מ להאי מילתא הן שוין דבעו נמי ב"ש עצמות מרוב בנינו א"נ איכא לפרושי דבעו ב"ש שיהא בהן מן הגויה או שתי ירכים לבדן או שני שוקים וירך אחד והיינו בין משנים בין משלשה דקאמרי ב"ש ואף על גב דשוקים לא מן הגויה נינהו כיון דאיכא ירך בהדייהו שהוא מן הגויה ושוקים גופייהו אע"ג דלא גויה נינהו מרוב בנינו בגובה הוו הלכך מצטרפי בהדי ירך ומטמאין באהל ברובע הקב ולדברי ר' יהושע אפשר דב"ה נמי הכי סברי להו דכיון דאיכא מגויה בהדייהו מצטרפי. והאי מרוב המנין דקאמרי ב"ה לאו באצבעות ידים ורגלים קאמרי אלא מן העצמות הקטנות שבגויה כגון שלשה שבקטלית מכאן וג' מכאן ושתי צלעות דקות מכאן ושתים מכאן וארבעה שבכתף מכאן וארבעה מכאן שאלו מן הגויה הם ואינן מרוב הבנין:
2ונ"ל דהאי דקאמר רבי יהושע יכולני לעשות בית שמאי ובית הלל אחד משום דקשיא ליה בין משנים בין משלשה דקאמרי ב"ש השתא משנים אמרי מטמא באהל משלשה מבעיא ומשו"ה איצטריך למימר דבית שמאי ובית הלל אחד הם או קרובים דבריהם להיות אחד כדפרישנא דהאי בין משנים דקאמרי בית שמאי משתי ירכים והאי בין משלשה משתי שוקים וירך אחת הואיל ואיכא מן הגויה והוי נמי מרוב בנינו בגודל ולא פליגי אהדדי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי: