ראב"ד על משנה עדיות א:ט

1פירוש האי פיסקא חוץ לירושלים קא מיירי והאי גברא אית ליה פרוטות של מעשר שני וקא בעי לחלופינהו בסלע וקסבר כולהו מעות דהיינו פרוטות של נחשת פירא נינהו וכספא טבעא וחוץ לירושלים מחללינן פירא אטבעא מיהו ב"ש סברי כיון דכספא חשיב טפי כולהו בעית לאוקמי אכספא דהשתא מיהת לא צריך לפרוטות כלל עד דמטי לירושלים וב"ה סברי כיון דכי מטי לירושלים מיבעי ליה לחלופינהו לפרוטות דלמא דמחלף ולא מחליף קא מצריך ליה מידי למזבן בפרוטה ולא מצי למזבן אי נמי כיון דחזי שולחני דכ"ע צריכי לפרוט מתיקרי ליה פרוטות וקא פסיד מעשר שני הלכך בשקל כסף ובשקל מעות:

2ר"מ אומר אין מחללין כסף פירות על הכסף. פירוש כסף הבא מכח פירות אין מחללין אותו על הכסף חוץ לירושלים וקסבר כסף ראשון ולא כסף שני ואע"ג דפרוטות לגבי כספים פירא נינהו מ"מ כיון דלגבי פירות טבעא נינהו כסף מקרו ורחמנא אמר הכסף כסף ראשון וכל שכן כסף על כסף שאין מחללין והכי איתא בבבא מציעא:

3וחכמים מתירין. איכא למימר רבנן בתראי סברי דאפילו כספא עלוי כספא כגון מעין ופונדיונין על הסלע מחללין דלא דרשי הכסף כסף ראשון וכ"ש פרוטות על הסלע וב"ש וב"ה סברי פרוטות הוא דמחללין על הסלע דפירא נינהו לגבי. כספא אבל כסף על הכסף לא דלהכי אהני הכסף: