ראב"ד על משנה עדיות ז:ה
ראב"ד על משנה עדיות · Ra'avad on Mishnah Eduyot 7:5
Open in the reader →1עיקרה במסכת פרה פרק עשירי קלל של חטאת שנגע בשרץ טהור נתנו על גביו רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים פירוש קלל כמו שפופרת של חרס או של אבן של חרס אינו מטמא מגבו של אבן אינו מטמא כלל ואפי' הכי אם נתנו על גביו טמא האפר מכרש טעמא בספרי ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח במקום טהור שיהא מקומו טהור מכאן אמר ר' אליעזר הקפר ברבי קלל של חטאת שהוא מוקף צמיד פתיל ונתון באהל המת טמא שנאמר אל מקום טהור ואין זה מקום טהור. וכן אם נתנו על גבי שרץ אין מקומו טהור אבל כשיגיע בו מן הציר הרי מקומו טהור והוא אינו מקבל טומאה והא דאצריכי לפרושי בקלל שנגע בשרץ טהור דמשום דלאו מקבל טומאה הוא לאו לרבי אליעזר אצטריכי לפרושי אלא לדעת רבנן דאילו רבי אליעזר אפילו מי חטאת שנטמאו סבירא ליה שהן טהורין דתניא רבי אליעזר אומר מי חטאת שנטמאו מטהרים שהרי נדה מזין עליה וטהורה ומייתי לה להא ברייתא בזבחים פרק דם חטאת (דף צג.) והתם מפרש טעמיה מיהו בספרי דוקני רבי אלעזר קתני לההיא ברייתא ולאו ר' אליעזר תדע דאמרינן התם דסבירא ליה לר' אלעזר הזאה צריכה שיעור ואילו ר' אליעזר הזאה אינה צריכה שיעור סבירא ליה והכי איתא בפרק כל הזבחים שנתערבו (דף פ.) אלא ר' אליעזר קתני לה וכן עיקר הלכך בין לרבנן בין לר' אליעזר אם היה כלי הראוי לקבל טומאה ונגע בשרץ טמא ופסול למי חטאת וקלל היינו טעמא משום דלא מקבל טומאה כדפרישית ומסתברא דלהכי אקרי קלל לשון קליל ולא כדברי הערוך שמביא בערך קלתה תרגום וכדה על שכמה:
2העיד ר' פפייס על נזיר שנזר שתי נזירות וכו'. עיקרה במסכת נזיר פרק מי שאמר הריני נזיר וטעם הנזירות שהוא ל' יום מפורש פ"ק דנזיר רב מתנה אמר קדוש יהיה יהיה בגמטריא ל' הוו ומשום הכי סתם נזירות שלשים יום וכי אמר הריני נזיר מגלח יום שלשים וא' דלכתחלה שלשים יום שלמים בסופן בעינן ואם גלח יום שלשים יצא דמקצת היום ככולו ומי שנזר שתי נזירות לכתחלה מגלח את הראשונה יום שלשים וא' והשניה יום ששים וא' שהן שלשים יום שלמים בסופן בכל אחת ואחת ואם גלח את הראשונה יום שלשים מכל מקום השניה צריך לגלח יום ששים שהוא יום שלשים ואחד לשניה למנין תגלחתו דהא אמרינן דלכתחלה שלשים יום שלמין בסופן בעינן ובהדי יום תגלחתו הוא שלשים יום ואם גלח השניה כמו כן יום ששים חסר אחד יצא ואשמעינן ר' פפייס תרתי מקצת היום ככולו אפי' בסופן ויום שלשים עולה לו לכאן ולכאן מהו דתימא אע"ג דמקצת היום ככולו בין בתחלה בין בסוף מיהו חד יומא לתרתי נזירות לא סליק קמ"ל: