רד"ק על בראשית יא:ה

1וירד ה', בהשגחת האל במעשה השפלים יכנה הכתוב בענין הזה בלשון ירידה, וכן בענין סדום, לפי שירידה היא אצל כבודו להשגיח בתחתונים, אלא שכן ראה האל יתברך באדם מפני שתוף השכל אשר בו.

2לראות, וכן אמר בענין סדום ואראה. ואונקלס תרגם זה בענין נקמה ושל סדום בענין דין, ופי' הנה כפי משמעו להשגיח במעשיהם ובמחשבתם ולבטלם ועוד נפרשנו בענין סדום.

3אשר בנו, אשר החלו לבנות.

4בני האדם, באמת בני האדם שהולכי' אחר תאות לבם ולא יפנו למעשה האל כי הוא ראה לישוב הארץ ממזרח למערב והם חושבים לישב במקום אחד מן הארץ לבד ולבטל רצון האל. והנה בענין המבול לא אמר לשון ירידה אלא לשון ראיה "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ" לפי שענין הירידה הוא בענין השתדלות לחקור הדבר ולהשגיח עליו, וענין המבול היה מפורסם מאד והיה בכל העולם, ודבר סדם לא היה אלא בארצם ולא היה נודע לכל כי אם בארצם ובאשר סביבותיהם, ועל הכל דברה תורה כלשון בני אדם: