רד"ק על בראשית יז:א

1ויהי אברם בן צ"ט שנה, אחר עוד שלש עשרה שנה מלצוותו על המילה כדי שיזקין יותר ויגיע עד מאה ויהיה הנס יותר גדול שיוליד והוא בן מאה, ולהראות אהבת אברם לאל לעשות כל אשר יצוהו, שצוהו למול בשר ערלתו והוא זקן בן צ"ט שנה, וכחו תשש, וצוהו למול קודם לידת יצחק כדי שיהיה יצחק מזרע כשר יותר על ידי מצות האל שנעשה באבר ההוא ולהגדיל הפלא, כי המילה מחלשת האבר, והיה נס על נס שיוליד בן מאה, ועוד שיהיה אברו חלוש יותר משהיה קודם המילה.

2אני אל שדי, פירש חזק, מנצח, וכן אומר כקול מים רבים כקול שדי בלכתם (יחזקאל א') כקול אל שדי בדברו (שם י' ה') ר"ל לו, אע"פ שאשתך עקרה וזקנה ואינה ראויה לילד, ואף כי אתה זקן וחלוש כחך כי בן צ"ט אתה, ואע"פ שתחליש כח הזרע עוד אני מנצח הכל, כי אני אל שדי, והטבע והתולדה מידי הוא ובידי לעשות ולשנות כאשר ארצה וכן אמר "וארא אל אברהם וגו' באל שדי" כי שלשתם היו נשיהם עקרות ונפקדו ברצון האל, כי שמע אל תפלת הצדיקים ושנה טבע נשיהם וילדו. ושדי שם תאר ראוי בתשלומו שדדי בפלס מוכיח אדם אחרי (משלי כ"ח).

3התהלך לפני, כתדגומו פלח קדמי, פירש עבוד לפני עבודה אשר אצוך, וכן אשר התהלכו אבותי לפניו (מ"ח ט"ו) אשר התהלכתי לפניו (כ"ד מ') ענין כלם עבודת האל בלב ובמעשה, ושורש העבודה היא בלב, וכן אמר חזקיהו (מלכים ב' כ"א) אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם, זהו אמר על עבודת הלב, ואח"כ אמר על המעשה, והטוב בעיניך עשיתי, ועתה צוה האל את אברם שיוסיף לו עוד עבודה בגופו. כי בלבו היה שלם, וכן במעשה ותקון המדות וכל אשר השכל מורה אותו, אבל עבודת הגוף הזאת אשר צוהו לא היה השכל מורה בזה אלא רצה בו האל להיות לו לאות בינו ובין האל להיות זרע אברהם המכוון עם מיוחד ויהיו בבשרו אות מיוחד ואולי אומות העולם אינם עושים את המצוה כי לא נצטוו בה אלא זרע אברהם המיוחד והוא יצחק וזרעו המיוחד גם כן שהוא זרע יעקב לפיכך צוהו בה האל קודם שיוליד יצחק וקודם שיזרע. והנכנסים מהאומות בברית אברהם ובתורת האל הרי הם נחשבים זרע אברהם והרי הם מכלל המון גוים שאברהם אב להם.

4והיה תמים, ובזה תהיה שלם שתהיה אות בבשרך לשמי ויהיה גם כן כריתת ברית ביני ובינך, כי בדם הוא כל כריתת ברית, ובסתם אמר לו, ולא פירש לו הברית עד בסוף שאמר לו זאה בריתי, אלא אמר לו דברים שהבין בסוף למה אמר, והבין בסוף מלשון תמים שני דברים, האחד כמו שפירשנו, והשני שאמר כו אע"פ שחסר מבשרך בברית הזאת לא תהיה חסר בעבור זה אבל תהיה תמים יותר כי לא יחסר ממך אבר מאבריך אלא מעט בשר מן האבר, ובחסרון ההוא תהיה תמים שיהיה החסרון לאות לך בינך ובין האל, ואלו נולד כן לא יהיה ניכר שיהיה לאות, לפיכך הנולד מהול צריך להטיף ממנו דם ברית (יבמות ע"א) שיחתוך מעט מן הבשר ההוא לאות ולברית: