רד"ק על בראשית ג:ז

1ותפקחנה עיני שניהם, עיני לבבם וזהו שאמר וידעו ולא אמר ויראו, כי את אשר ראו עתה הוא את אשר ראו בתחילה אלא אחר שאכלו מפרי העץ נולדה בהם תאות המשגל ונתקשה אבר המשגל מן התאוה, והיה בושת להם מה שהיה אבר בגופם יוצא מתחת רשותם והיא מדה כנגד מדה שהם יצאו מן הרשות האל וממצותיו; ועוד כי דבר המשגל הוא דבר מגונה ומכוער לולי שיש בו צורך להשאיר הזרע ומפני זה התבוששו זה מזה גם מהאל שהתחבאו ממנו.

2עירומים, נכתב ביו"ד המשך.

3ויתפרו עלי תאנה, לפי שעלי תאנים הם רחבים ותפרום זה עם זה עד שעשו מהם חגורות לכסות את ערותן. יש מדרז"ל שאמרו (ב"ר ט"ו, ברכות מ') כי העץ שאכלו ממנו תאנה היתה ובאותו עץ שקלקלו רצו לתקן עצמם לכסות ערותן. ואחרים אומרים כי חטה היתה שהתינוק אין בו שום דעת עד שיאכל דגן. ויש אומרים אתרוג היה שנאמ' ותאכל מן העץ משמע שהעץ והפרי טעם אחד ואתרוג טעם עצו ופריו שוין. רבי יהודה ב"ר סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר חס ושלום לא גלה הקב"ה אותו אילן לשום איש ולא עתיד לגלותו, ראה מה כתיב (ויקרא כ' י"ו) והרגת את האשה ואת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאת? שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה ואם על כבוד תולדותיו חס הקב"ה, על כבודו על אחת כמה וכמה. ואנחנו לא ידענו. והחכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל כתב, כי הנראה בעיניו כי שני עצים היו בתוך הגן, ואינם במקום אחר על פני האדמה. ורז"ל פרשו בדרך המשל תאנה מן, תאנה הוא מבקש (שופטים י"ד ד'):