רד"ק על בראשית ל:מא

1והיה בכל יחם, בכל עת שהיו מתחממות והוא עת חבורן, וכן הוא התרגום בכל עדן דמתיחמן,

2ויחם, מקור, ובעבור הדבקו למלת בכל נאמר שהוא במקום שם, ואם נאמר שהוא חסר עת, וכמו שכתבנו הוא מקור במשפט. הצאן מולידות פעמים בשנה ועתה מספר באיזה מן הלידות היה משים יעקב את המקלות ואמר כי בלידה הראשונה שהיא המעוטה היה משים יעקב את המקלות לפי שלא היה לבן מקפיד באותה לידה לבא לבקר את צאנו לפי שהיא מעוטה אבל בלידה שנייה שהיא מרובה לא היה משים המקלות לפי שהיה בא לבן באותה לידה לבקר את צאנו, אם היה מוצא דבר המקלות היה מריב עמו וגוזל ממנו את שלו, לפי שהיה מוציא אותו רמאי, ואע"פ שיעקב לא היה משים המקלות אלא בשלו, כמו שכתבתי בשם אאז"ל, אעפ"כ היה אומר לבן, כשם שמשים בשלו כך משים בשלי.

3ופירש המקשרות, הקשורים. וכן ובהעטיף, והעטופים, כמו שתרגם אונקלס. ואדני אבי פירש, כי שנה אחת היה זה התנאי בניהם, שהיו הנולדים בלידה ראשונה של יעקב והנולדים בלידה שניה של לבן.

4ליחמנה במקלות ליחם אותן בענין המקלות כמו שפירשנו. וה"א ליחמנה נוספת, כה"א אותכה (שמות כ"ט ל"ה) ובאה הנו"ן דגושה שלא כמנהג, כמו הנו"ן עיני תראינה בה (מיכה ז') וכן נו"ן תעוגינה לעיניהם (יחזקאל ד' י"ב) והמנהג להיות דגושה, ואע"פ שיש בזה ובזה פנים אחרים כמו שכתבנו בספר מכלול בחלק הדקדוק ממנו. והיה כל הספור הזה להודיע כי השגחת האל לצדיק להצילו מיד רשע שלא יוכל לו, כמו שאמר צופה רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו (תהלים ל"ז):