רד"ק על בראשית לו:כד

1ואיה וענה, וי"ו ואיה נוספת והיא הוי"ו שנמצאת במקרא לתחלת הדברים, כמו וישא אברהם את עיניו, נרדם ורכב וסוס (תהילים ע״ו:ז׳) ורבים כהם, ואדני אבי ז"ל כתב, כי אלה הווי"ן אינם נוספות אבל הם מורות על מלה חסרה, כענין וי"ו של וישא אברהם ר"ל השכים ביום השלישי וישא את עיניו. ופירש ואיה וענה, כי היו לו בנים אחרים קודם אלה ולא זכרם, אולי לא היה להם תולדות, וזה ענה הוא ענה אחר לא הנזכר למעלה, כי אותו היה בן שעיר וזה בן צבעון, ודעת רז"ל כי הוא היה אותו ענה הנזכר (ב"ב קטו:; פסחים נד.) והקשה המקשה ודלמא תרי ענה הוי, והשיב המשיב הוא ענה דמעיקרא ואמרו שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה, ואמרו ענה פסול היה והביא פסולים. ועל דרך הפשט אמר הוא ענה הידוע.

2אשר מצא את הימים, פרשו אותו פרדים, וזהו שאמר ברעותו את החמורים מצא בדעתו שירכיב החמור על הסוסיא לראות מה יצא מהם ויצא מהם פרד או הרכיב הסוס עם החמורה, כי משני המינים יצא פרד או פרדה. וארז"ל כל שאזניו קטנות אמו סוסיא ואביו חמור (חולין ד' ע"ט) וכל שאזניו גדולות אמו חמורה ואביו סוס, וזה עשה כנגד רצון האל, כי האל יתברך ברא הנבראים והצמחים כל אחד למינו לפיכך אסר הכלאים. ובב"ר (פ"ב) תני האש והכלאים לא נבראו בששת ימי בראשית, כלאים אימתי נבראו, בימי ענה, האש למי לוי אמר ל"ו שעות שמשה אותה האור, שתים עשרה של ערב שבת שנברא בו אדם, וכיון ששקעה חמה בערב שבת בקש הקב"ה לגנזה וחלק כבוד לשבת, וכ"ד של שבת וי"ב של ערב שבת הרי ל"ו, כששקעה חמה במוצאי שבת אמר אדם הראשון עולם חשך בעדי וזימן לו הקב"ה שני רעפים להקישן זה בזה ויצא מהן אש, ובירך עליה אדם "ולילה אור בעדני" (תהלים קל"ט) אתיא כר' שמואל דאמר מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת מפני שהוא תחילת ברייתו. ר' אבוה בשם ר' יוחנן אמר אף במוצאי יום הכפורים מברכים, מפני ששבת כל אותו היום.

3ומה שאמר ברעותו את החמורים גם סוסים היה רועה אלא שרוב מרעיתו היו החמורים לפיכך זכרם, ואונקלס שתרגם הימים גבריא, לא ידענו דעתו (עיין רמב"ן) וזכר אלה אלופי שעיר להודיע כי לאהבת יצחק נתן לעשו נחלת אלופים אלה בני שעיר: