רד"ק על בראשית ד:כב

1וצלה גם היא, גם לרבות על בני עדה שתפש כל אחד אומנת אחת לפי טבעו, והשתוקקו והתלמדו בה, אמר וצלה גם היא ילדה בן שתפש אומנת אחרת, ואולי היו להם בנים אחרים, אלא זכר אותם שחפשו כל אחד האומנות ההן בעול'. וקראה אותו בשני שמו' תובל קין, אפשר כי כשילדה אותו קראה תובל ומת קין בעת ההיא וחברה לו שמו על שמו הראשון לזכר קין.

2ובאמרו לטש כל חרש נחשת וברזל, ולא אמר אבי כמו שזכר באחרים הנזכרים, אפשר אשר היו לפניו התעסקו גם באומנות הנחשת והברזל והיו עושים מהם כלים לתשמישם, אלא שלא ידעו כמוהו, והוא חידש הלטישה ויופי המלאכה ותקונה בברזל ונחשת, והלטישה כמו (שמואל י"ג) "ללטוש את מחרשתו" שהכלים היו להם, והיו הולכים אל ארץ פלשתים ללטשם לפי שלא היה נמצא חרש אצלם; וחרש שם, כמו (שמות ל"א) ובחרשת אבן אלא שזה משקל אחר, והוא בפלס שורק "ואת היותר החרמנו" (שמואל א' ט"ו) ואותם תקומו מהאורב.

3ואחות תובל קין נעמה, למד שלא היה לו אח כמו ליבל, אלא אחות היתה לו ושמה נעמה. ובדרש (ב"ר כ"ג) כי אשת נח היתה וקראה נעמה שהיו מעשיה נאים ונעימים. והיה הספור הזה להורות כי האומניות והמלאכות לא היו בטבע בני אדם הנוצרים ראשונים בכלל שהיו יודעים בשכלם כל המלאכות והחכמות, אלא בטבע פרטי הנולדים בעת היצירה, כי בכל אחד טבע נבדל בעת היצירה ומוטבע בחכמה אחת ובאומנת אחת יותר מאחרת וישתוקק אליה בגדולו ובהתלמדו בה ידעה בקלות מהרה יותר מאחר, וכל אחד לפי טבעו ולפי התלמדו: