רד"ק על בראשית מט:י

1לא יסור שבט, המושל יקרא שבט לפי שרודה על העם ומיסרם כמו שמיסר אדם בשבטו וכן דרך המושלים להיות שבט בידם לדמיון זה כמו שנאמר את שרביט הזהב אשר בידו (אסתר ה ב) וכן אמר שבט מושלים (ישעיה יד ה) שבט מלכותך.

2ומחוקק מבין רגליו, ר"ל מבניו כמו שאמר ובשליתה היוצאת מבין רגליה (ויקרא כ"ו) והמושל נקרא מחוקק לפי שנותן החוקים, ואמר לא תסור שררה מיהודה עד שיהיה לו יותר שיהיה מלך, ואמר זה על דוד.

3ופירש שילה, בנו, מן ובשליתה. ודעת המתרגם על המשיח ותרגם שלה כמו שלו דיליה, וכן בב"ר (שם) עד כי יבא שילה עד שיבא מי שהמלכות שלו, וענין זה כאדם האומר לאחד קח זה עתה עד שאתן לך יותר.

4יקהת, שם, וכן ליקהת אם (משלי ל') ופירושם משמעות ועבודת, אומר כי העמים יהיו נשמעים אליו ועובדים אותו, והיה זה לדוד וכל שכן למלך המשיח: