עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryרד"ק על בראשית

רד"ק על בראשית ו:ג

רד"ק על בראשית · Radak on Genesis 6:3

Open in the reader →

1ויאמר לא ידון רוחי באדם לעולם, אמר בלבו, או אמר לנח, ומלת לא ידון פרשה אאז"ל מן "יגרה מדון" (משלי י"ג) ר"ל לא יהיה רוחי העליוני שנפחתי באדם לא יהיה במריבה עוד לעולם עם הגוף, כי הגוף נמשך לתאות הבהמות וזה באשר הוא בשר ובתולדת הבשר שקועות וקבועות התאות, אאריך להם ק"כ שנה אם יחזרו בתשובה ואם לאו אכלה אותם מן העולם. ועוד פירשו בו מענין "וישב חרבו אל נדנה" (ד"ה כ"א כ"ז) שפרושו תער החרב, והיה מלת ידון ראויה להדגש לחסרון הנו"ן אלא שבא בה הנח תמורת הדגש כמו שבא במלת "ויזד יעקב נזיד" ופירוש לא יהיה הרוח בתוך נדנו שהוא הגוף אלא אוציא אותה ממנו ואכלה הרוח והגוף, ובב"ר (פ' כ"ו) אמר ר' ישמאל ב"ר יוסי אמר הקב"ה איני נותן רוחי בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים. ר' ינאי ור"ש ב"ל תרויהון אמרין אין גהינם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים. ר"י ב"ר אילעי אמר לא יום ולא גיהנם אלא אש היא שתהיה יוצאת מגופן של רשעים ומלהטתן שנאמר (ישעיה ל"ג) "תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכל" ועוד כתבנו דבר אחד בענין גהנם בפסוק "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אמר ר"י ב"ר אילעי לא ידון רוחי, אין הדורות (הרוחות) הללו נדונות לפני לעולם. ר' הונא בשם ר' אחא אמר לא ידון, בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה אין אני מחזיר רוחות אלו לנדיהם. ועוד אמרו (סנהדרין ק"ח) דור המבול אין חיין לעולם הבא, ואין נדונין שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם, לא רוח ולא דין.

2בשגם, השין פתוחה כמו "שקמתי דבורה" (שופטים ה') ופירוש כאשר גם הוא בשר, כלומר למה לא ידון רוחי באדם לעולם, לפי שגם הוא בשר כמו הבהמות, שאע"פ שיש בו רוח עליונה, הנה גם הוא בשר והבשר מושך הרוח אל תאותיו לפיכך אאריך לאדם הזה ק"כ שנה אם ישוב, טוב, אקיים אותם בעולם, ואם לאו אכלה אותם מן העולם, זה פירושו. ימיו, הימים שאאריך לו, וטעם מאה ועשרים לא ידענו אלא כך היה רצון הבורא: