רד"ק על בראשית ז:יא

1בשנת וגו', וכבר זכר למעלה ואמר ונח בן שש מאות שנה? אלא לא זכר החדש וכמה בחדש, ובזה הפסוק זכר בחדש השני, ודבר זה מחלוקת בדרז"ל (ר"ה י"א) רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, בחדש השני זה מרחשון; ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם, בחדש השני זה אייר. ויונתן הכריע כדברי ר' אליעזר שתרגם בירח האתנים (מלכים א' ח') בירחא דעתיקיא קרו ליה ירחא קדמאה, וכען הוא ירחא שביעאה. ונראה שהקדמונים, מבריאת העולם עד הנה, היו קוראים חדש תשרי חדש ראשון בשנה כי בו נברא העולם, ומשיצאו ישראל ממצרי' נקרא לישראל ניסן חדש הראשון ותשרי חדש השביעי, כי כן כתוב "החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות י"ב) אחר שאמר לכם נראה כי לשאר האומות לא היה ניסן ראש החדשים.

2נבקעו, החלו להבקע ולצאת כי תחלה ירדו גשמים לרוב בו ביום, ואחר שהחלו לרדת החלה הארץ להתלחלח ולהבקע המעיינות בו ביום, ויום יום היה מוסיף הלחלוח בארץ, ויצאת המים על פני הארץ, עד שלמו ימי הגשם נבקעו כל המעיינות והמים מתגברים לצאת יום יום עד חמשים ומאת יום.

3תהום רבה, לשון נקבה, וכן "תהום רוממתהו" (יחזקאל ל"א) ויש לשון זכר "תהום אל תהום קורא" (תהלים מ"ב).

4וארבת השמים נפתחו, וי"ו וארבת, פירושו אחר, כלומר אחר שהארבת השמים נפתחו המעיינות כמו שכתבנו למעלה בפסוק "כי לימים"; וכמו וי"ו זה הוא וי"ו מן "אתה קצפת ונחטא" (ישעיה ס"ד) אחר שחטאנו קצפת עלינו "והוא נרדם ויעף" (שופטים ד' כ"א) "וירד מעשות העולה" (ויקרא ט' כ"ב) "יגבר ימות ויחלש" (איוב י"ד) כאשר כתבנו בספר הדקדוק מספר המכלול בשמוש האותיות. ולרוב הגשמים אמר ארובות כאילו נפתחו השמים ארובות ארובות וכן אמר (מלכים ב' ז') הנה ה' עשה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה: