רד"ק על בראשית ט:כד

1ויקץ, כי השכרות תבטל הרגשות האדם כמו השינה, לפיכך נופל בו לשון הקצה והערה;

2ויקץ (לפי המסורה בשני יודי"ן. עיין) ביוד איתן לבד, ויו"ד השרש נעלמת.

3אשר עשה לו בנו הקטן, אם נאמר כי על חם אמר, יהיה פירוש הקטן, הפחות, כי חם לא היה קטן בשנים לפי זכרונם בכל מקום; ומה עשה לו, שהלך והגיד לאחיו ולא כסה ערותו, וא"ת למה קלל כנען? ראה בנבואה כי רע יהיה הוא וזרעו עד עולם, ולא קלל חם, לפי שהאל ברכו, כמו שאמר "ויברך אלהים את נח ואת בניו" ולא ראוי לקלל מה שהאל ברך. וכן פרשו רז"ל (שם) וכן אמרו, חם חטא וכנען נתקלל? אלא לפי שברכו האל, אמר, לא תנוח קללה במקום ברכה. ויש מהם שאמרו, כי כנען ראה תחלה והגיד לחם לפיכך תלה הקלקלה במקולקל. ומהם אמרו כי כנען סרסו ובנו הקטן אמר על כנען כי בן בנו יקרא בנו והוא היה הקטן מבני חם: