רד"ק על תהילים קמא:ד

1אל תט. הנה התפלל על מוצא שפתיו ועתה מתפלל על הלב כמו שהוא עתה נכון כן יהיה לעולם, ולא יוכלו פועלי און להטוו, ואמר אל תט כי אם לא יעזרהו להכין לבבו הרי הוא כאילו מטה לבו:

2להתעולל עלילות ברשע. לעשות מעשה רשע:

3ובל אלחם במנעמיהם. ושלא אתאוה לאכול במנעימי מאכל כלומר שלא ימשך לבי אל תאות העולם כמו שנמשך לבם: