רד"ק על תהילים מב:ה

1אלה. כשאזכור עליית הרגל בשמחה אשפוך עלי נפשי:

2כי אעבור בסך. אע"פ שאבותיהם היו עוברים וראו באותה שמחה וכן וירעו אותנו המצרים:

3כי אעבור בסך. כל אחד אומר כשאזכור כשהייתי עולה במניין העולים:

4אדדם. אדדה עמם ופי' אתנהלה כלומר שהיינו מתנהלים בארצינו לעלות לרגל כי לא היה שטן ולא פגע רע בדרך והיינו בקול רנה ותודה:

5תודה. שהיינו מודים ומשבחים בדרך שהיה מוליכנו בהבטחה:

6המון חוגג. כי בקרבנותיהם היו עולים להקריב בחג, או פי' חוגג מרקד מרוב שמחה: