רד"ק על תהילים עז:ג

1ביום. כי הוא אדון על הכל ואותו דרשתי ביום צרתי:

2ידי לילה נגרה. מכתי והמכה היא אנחה וכאב הלב על הגלות, לפיכך אמר לילה כי בלילה אדם פנוי מעסקי העולם ומחשב על עניניו: ואמר נגרה. על דרך משל מהתמדת האנחות זו אחר זו:

3ולא תפוג. ענין רפיון וחלישות כלומר לא תרפה ותחלוש מכתי אלא תמיד ניגרה:

4מאנה הנחם נפשי. אעפ"י שאשיב אל לבי דברי נחמה כי האל יוציאני מהגלות ואע"פ שארוך, מאנה הנחם נפשי מרוב הצרות: