רלב"ג שיר השירים א:ט
רלב"ג שיר השירים · Ralbag on Song of Songs 1:9
Open in the reader →1לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי:
2דבר ידוע כי במצרים ימצאו הסוסים הנבחרים הרבה כאומרו (דברים יז, טז) ולא ישיב את העם מצרים למען הרבות סוס (מ"א י, כט) ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה. ואין ספק שברכבי פרעה אשר הוא המלך שם ימצאו הסוסים הנבחרים מקושטים במיני העדי כמו תורי זהב והחרוזים קלי המרוץ. והנה אמר השכל הפועל לשכל ההיולאני אשר היא הנקבה בזה המאמר שהוא דמה אותה לסוסיא אשר ברכבי פרעה שהיא מובנת ליפיה לקבל הקשוט והעדי אשר מדרך הסוסים אשר ברכבי פרעה שיתקשטו בהם והיא גם כן מוכנת לרוץ אל מקום החפץ. ולזה המשילה בסוסים אשר ברכבי פרעה לפי שאין ממנהגם שינהיגו אותם ללכת אנה ואנה כי אם אחר הקשוט והעדי. ובזה הוא מבואר בשכל ההיולאני שאי אפשר בו שילך אל מקום חפצו אם לא התקשט האדם קודם זה במדות המשובחות והסיר מעליו הבגדים הצואים ר״ל פחיתות המדות. וזה הדבר כבר זכרוהו הנביאים והמדברים ברוח הקדש. וזכרוהו רז״ל הרבה. וזכרוהו ג״כ הפלוסופים. וכבר אמר אבוחמד בספרו בכוונות ממשל על זה הענין שהשכל דומה למראה וזה שכמו שהמראה המלוכלכת והבלתי מלוטשת לא תקבל רושם המראים וכאשר הוסר לכלוכה ולוטשה תקבל הרשמים. כן השכל לא ישיג הדברים אם לא רוחץ קודם מצואת המדות הפחותות והסיר מעליו לכלוכיהם. זהו כוונת דבריו אף על פי שלא אמרם בזה הלשון. ואמנם דמה אותה לסוסיא לא לסוס לפי שהוא ימשילה בזה המאמר לנקבה וזה כי ביחס אל השכל הפועל הוא הולך במדרגת ההיולי ומה שזה דרכו פשט המנהג להמשילו לנקבה לפי שהנקבה מקבלת והזכר פועל. והנה מצאנו זה לרז״ל במדרש סבה שנית והיא כי הסוסיא ברוצה לא יפסיק מרוצתה עשותה צרכיה מה שאין כן בזכר ולזה המשילה לפי מאמר׳ לסוסיא לפי שהשכל ההיולאני המתקשט בקשוט הראוי לא יפסיק מרוצת הליכתו אל הצלחתו לקיחתו בעתי' מה שיצטרך לעמידת גופו וזה דבר הוא אפשרי בחק השכל ההיולאני ואם היה שיהיה מציאותו בפעל רחוק מאד ר״ל שימצא איש מתעסק תמיד בעיון בדרכי הש״י אף בעת לקיחתו מה שיצטרך לעמידת גופו: