רלב"ג שיר השירים ב:ב
רלב"ג שיר השירים · Ralbag on Song of Songs 2:2
Open in the reader →1כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות:
2ראוי שתדע שהכחות הנפשיות כאשר היו נשמעים אל השכל הם כלם פונים אליו ומוכנים לשלמותו. וכאשר אין כוונתם זאת הכוונה הם מרחקים השכל לשלמותו ונוטים אל התאוות הגשמיות כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ולזה כמו שאמרנו תחלה יצטרך למי שירצה לדרוך אל השלמות שיכניע כחותיו הנפשיות כלם לעבודת השכל. וזה יהיה כשישליך תאוותיו החמריות ויעזבם ולא יקח מהם כי אם הצריך לעבודת גופו. ולפי שזהו הענין אשר צריך שישתדלו בו תחלה העיר אותה השכל על מציאות אלו המונעים וקראם חוחים וקוצים מכאיבי' ישחיתו עצמם וזולתם. ודמה החשק בין אלו הכחות החיוניות לשושנה. והנה כי זה המשל עוד מן החכמה. והוא כי החוחים ימנעו גדול השושנה ליבשם הארץ ומנעם מזונה. וכן אלו הכחות הנפשיות כשיטו אל תאוות החומר ימנעו זאת החושקת מעשות פעולתה: