רלב"ג שיר השירים ו:ח
רלב"ג שיר השירים · Ralbag on Song of Songs 6:8
Open in the reader →1ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר:
2ראוי שתדע כי כחות הנפש הם בכללם על שלשה פנים. מין ראשיי. ומין מכין והוא ראשיית מה. ומין בלתי ראשיי ובלתי מכין. והוא מבואר שמספר הכחות הנפשיות אשר בבעל חיים הם רבות מאד עם שבכל אבר פעולה מיוחדת לו עם זה תנועות מה וכח זן ומגדל ומושך ומחזיק ודוחה וזולת זה מהכחות אשר אי אפשר לאבר מהאברים שימנע מהם אם לא יהיה בסבת חולי או חסרון ביצירה. וכאשר נתן לכל פעולה מהם ולכל כח מהכחות ולכל תמונה מהתמונות כח נפשו תסודר ממנו יהיו הכחות הנפשיות רבים בלי ספק וזה מבואר למי שעיין בנתוח עיון מעט. וזה כי העצלי׳ רבים ולכל אחד מהם תנועות רבות בליפים מתחלפים. ובכלל הנה לכל דבר מאלו הדברים כלי מיוחד וכח נפשי מיוחד לפי שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות ראוי שלא יסודר מכלי אחד מצד מה שהוא אחד רק פעולה אחת שאם היה אפשר זה היה לחמר האחד יותר מצורה אחת וזה מבואר הבטול. והנה דמיון המכין מאלו הכחות הם כמו הפה והאצטומכא שיכינו אל הכבד המזון אשר אפשר לו שישנהו וישיבהו דם. והכבד הוא גם כן מכין באופן מה במה שישלחהו אל הלב מהדם להשלים הוייתו בלב ולהשתלח מהלב אל שאר האברים דרך הדופקים והעצבים והעצלי' אשר ישלם באמצעותם זה הפועל לפה ולאצטומכא ולכבד הנה גם כן מכינים בצד מה כי הם דדך אל הובלת הרוח היסודי אל אלו האברים אשר יגיע אליהם. ומשל הראשים באופן מה הלב והכבד במה שישלחהו מהדם אל האברים בזולת שתשלם הויתו בלב והמוח וחוט השדרה והעצב וזה שאע״פ שהראשי במוחלט הוא אחד לבד והוא הלב כמו שהתבאר בספר בעלי חיים הנה לאלו ולמה שידמה להם ראשיות מה. וכן הכחות המשיגות הן אם ראשיות אם מכינות. ובכלל הנה כל כח ישתלשל ממנו פועל לאבר א' זולתי נושאו הוא אם ראשיי אם מכין והכחות האחרונות אשר באבר אבר אשר לא יסודר מהם פועל לזולתם אינם לא ראשיות ולא מכינות. והוא מבואר שהכחות הראשיות רבות ויותר מהמה הכחות האחרונות והם אשר אינם לא ראשיות ולא מכינות. והנה המשיל הכחות הראשיות למלכות להיות להם ראשיית מה והם תחת ראש אחד והוא המלך והכחות המכינות לפילגשים לפי שהפילגש היא משרתת ולה ראשיית מה והכחות שאינם ראשיות ולא מכינות קרא עלמות כי אין לעלמות ראשיית באחד מהאופנים והנה הוא יאמר שהכחות אשר הם מלכות הם מספר רב והכחות הפילגשים הם מספר יותר רב והעלמות הם רבוי מופלג עד שיאמר לקושי המנות שאין לו תכלית: