רלב"ג על התורה, דברים א:א

1פרשת דברים

2ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה הם י"ח:

3התועלת הראשון במדות והוא להודיע שראוי לכל אדם שיוכיח המונהגים ממנו באופן שלם בעת ראותו שהוא נפרד מהם כדי שיוריש להם מהטובות לפי מה שאפשר לו הלא תראה כי משה רבינו הוכיח את ישראל זה התוכחת הנכלל בזה הספר קודם הפרדו מהם להישירם אל הטוב לפי מה שאפשר בעוד בחיים חייתו ועודנו עמם כי קודם זה לא הוצרך לתוכחה גדולה כזאת כי הוא היה מוכן להוכיחם תמיד בעת הצרך ואולם עתה הוצרך להוכיחם בתוכחת תספיק להם תמיד אחרי מותו:

4התועלת השני הוא להודיע אופן החכמה האלהית בזאת ההשגחה שהסכים להשגיח את ישראל להנחיל להם הארץ וזה כי הוא רצה להישירם תחלה לעבודתו במה שהראה להם מהמופתים במצרים ועל הים ובמעמד הר סיני אשר רבו מלמנות כאלו נא אותם על כנפי נשרים להביא אותם אליו ולזה ארך זמנם בהר חורב שהוא הר סיני כדי שירגילו ויסתבכו הסתבכות חזק באמונת ה'שם יתעלה ובתורתו ואחר זה כשנגלה לשם יתעלה שהם בצד שראוי שתדבק בהם כמו זאת ההשגחה אמר השם יתעלה כי רב לכם שבת בהר ההוא כי כבר נתחנכו שם בשלמות לעבודת השם יתעלה כמו שאמר משה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ולזאת הסבה ארך להם הזמן מעת צאתם ממצרים עד בואם לדש כמו ט"ו חדש בקרוב והנה לא היה מהר חרב עד קדש כי אם מהלך י"א ימים כמו שזכר בזאת הפרשה וממצרים להר חורב היה מהלך ג' ימים כי שאמר נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליי' אלהינו והנה היה עכובם להמתין שיהיו ראויים לזאת ההשגחה ולזאת הסבה בעינה סדרו שם שופטים רבים על העם ראויים להישירם אל הטוב כדי שימהרו להיות ראוים לזאת ההשגחה ולזה אמר יי' למשה רב לכם שבת בהר הזה כשנגלה לו שנקרבו שם לעבודתו כמו שזכרנו ולזאת הסבה בעינה אמר להם רב לכם סוב את ההר הזה כאשר תמו למות הפקודים שנמנו במדבר סיני כי המתנת מיתתם איחרה אותם במדבר זה הזמן הארוך:

5התועלת השלישי הוא להודיע שאלו התוכחות לא אמרם משה מעצמו כי אם על פי הגבורה ולזה אמר כאשר צוה יי' אותו והנה רצה השם יתעלה שיאמרו לכל ישראל לא לראשיהם לבד כדי שיקבלו בזה כולם מוסר עם שההמון היו יותר צרכים לאלו התוכחות מהראשים והנה לא רצה השם יתעלה שיאמרו כי אם בעת היותר ראוי זה המתין לומר אלו התוכחות אחר הכאת סיחון ועוג כי אם אמרם קודם זה שמא היו אומרי' מבלתי יכולת יי' להביאם שם היה זה לא מחטא דבר המרגלים ואולם עתה שנתבאר להם עוצם גבורת השם יתעלה באלו המלחמות אחרי מות הפקודים ההם שגזר להם למות במדבר נתבאר להם שהחטא היה המונע בזה לא דבר אחר זולתו:

6התועלת הרביעי להודיע שהמנהיג מספר רב מהאנשים להועיל בו להמון ראוי שישתדל בביאור סודותיו קודם מותו כדי שיגיע אל התועלת המכוון מהספר ההוא להם ולזה ספר שלפני מותו הואיל משה באר את התורה הזאת ואופן הבאור הזז היה לפי מה שאחשוב קצת דברי' נתחדשו בזה הספר במצות התוריות אשר נזכרו במה שקדם ולא נתבארה בשלמות ובסידור הדברים גם כן שהעיר בו על הענינים באופן שלם ומה שהזכיר מהמצות שלא נזכרו שיעיר גם כן על כוונת המצות ואולם רז"ל הבינו מזה שכבר באר משה התורה אז באורים לא נכתבו כמו דקדוקי המצות ופרטיהם וכלליהם והעמידה עליהם באחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם וכשיעויין בזה עיון טוב הנה הוא מסכים למה שהעירונו עליו.

7התועלת הה' הוא להודיע שהמנהיג מספר רב מהאנשים צריך לו שימנה עליהם אנשים טובים קצתם למעלה מקצת באופן שיוכלו לדקדק בהנהגתם באופן ראוי ובזולת זה לא תשלם ההנהגה למונהגים באופן ראוי ולזה ספר כי מפני שהיה מספר בני ישראל רב בקש משה מהם למנו' עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים שרי עשרות כדי שתשלם ההנהגה באון שלם כמו שזכרנו בביאור דברי זאת הפרשה:

8התועלת הששי הוא במצות והוא להודיע שהוזהרו הדיינין שלא ייראו מפני איש בדבר המשפט והתועלת בזאת האזהרה מבואר כי בזה ימשך היושר והצדק בעסקת בני אדם קצתם עם קצת אשר בו קיום הישוב:

9התועלת השביעי להודיע כי התחלת דבר המרגלים היתה מישראל לא מהשם יתעלה אולי יחשוב חושב כי מפני שהיה גלוי לשם יתעלה מה ישיבו המרגלים שלח אותם למצא תואנה על אשר לא הביאום תכף לארץ אך בזולת זה גם כן לא היו באים שם אז ולזה ביאר בזה המקום כי מישראל היתה נסבה לשלח המרגלים:

10התועלת השמיני הוא ללמדנו כי הרעו' או מה שיביא אליהם אין ראוי שיוחסו לשם יתעלה כי ממנו לא יסודרו כי אם טובות ולזה אמר משה על דבר שלוח מרגלים וייטב הדבר בעיני להרחיק מלייחס לשם יתעלה מה שיביא מהרע ואף על פי שכבר נתבאר במה שקדם שהשם יתע' צוהו על זה לבקשת ישראל הנה לא אמר משה וייטב הדבר בעיני יי' וראוי שלא יעלם ממנו שהשם יתעלה בצוותו על זה לבקשת ישראל התחכם לשלח נכבדים שבעם והם הנשיאים כדי שיהיו יותר נשמרים מיציאת תקלה על ידם ולזה לא היתה הצואה הזאת מהשם יתעלה כי אם על הכונה השנית והוא להסיר הרע מזה הפועל לפי מה שהיה אפשר ולזה אמר איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם כי אחר שהיה רצון יי' יתע' שלא יעלו שם אם לא אחר רגול הארץ היה יותר שיעשה זה בזה האופן עם שלא היה ראוי שימשך משלוח המרגלים רע לולי בחירת ישראל הרעה שסבה זה כמו שזכרנו בביאור דברי זאת הפרשה ולזה לא ספר משה בזה המקום מדברי המרגלים רק אמרם טובה האץ אשר יי' נותן לישראל כי לא היה ראוי לישראל שיתנו אל לבם שאר הדברים אשר ספרו להם מחוזק הארץ ואנשיה כי היה ראוי שיבטחו בש' יתע' שלא תקצר ידו מהשלמת מה שיעד להם מזה כמו שספר להם משה מה שראו בעיניהם מנפלאות יי' יתעלה ועצם גבורתו לעשות כל אשר יחפוץ:

11התועלת התשיעי הוא ללמדנו יושר משפטי יי' יתעלה ומדדו המדה כנגד מדה וזה שהם מאסו הארץ הטוב' ההיא ונענשו שלא יראו אותה וברחו מליורשה על ידי משה שהיה כחו יפה בדבר המופתים על כל הנביאים ונתגלגל הענין מזה בסיבת חטאיהם שנענשו שלא תהיה לישראל ירושת ארץ כנען על ידי משה ולזאת הסבה זכר בזה המקום אמרו גם כי התאנף יי' בגללכם וגו' וכבר בארנו זה בענין מי מריבה ובאורנו לזאת הפרשה. ואולם אשר בארו מהמרגלים בארץ הטובה הם ירשו אותה ובאו בארץ כמו שספר מענין כלב שנתן לו הארץ אשר דרך בה ויהושע זכה גם שהנחיל הארץ לישראל ונתן לו גם כן עיר אחת והיא תמנת סרח על פי יי' כמו שנזכר בספר יהושע:

12התועלת העשירי הוא להודיע כי ראוי למוכיח שיהיה נקי מהדבר שיוכיח בו זולתו כי בזולת זה יאמר הנוכח ולמה לא יוכח עצמו תחלה ולזה תמצ' כי משה מפני שהיה מוכיח ישראל ומראה להם שעונותיהם סבו אל שנתאחרו במדבר עד מותם כי נשבע ה' ית' שלא יראה איש מהם את הארץ והיה לאומר שיאמר כי גם על משה נגזר עליו זה כמו שהוא האמת ולזה אמר גם כן בפרשת ואתחנן ויתעבר יי' בי למענכם:

13התועלת האחת עשרה להודיע ההבדל הנפלא שיש בין מי שתדבק בו ההשגחה האלהית ובין מי שסרה ההשגחה ההיא כי בעת שהיו ישראל ראויים להדבק בהם ההשגחה האלהית נצחו בקלות שני מלכי האמורי ולא השאירו מהם שריד וכעת סור ההשגחה מהם רדף האמורי אחריהם ויכום ויכתום:

14התועלת השתים עשרה הוא להודיע שראוי לקבל הטוב בעת הרצון שאם לא יתרצה לקבלו אולי כאשר ירצה לא ינתן לו הלא תראה כי ישראל מנעו מהם הטוב על דבר המרגלים וכאשר נתחרטו מזה והיו רוצים לקחת הטוב ההוא לא עלה בידם:

15התועלת השלש עשרה הוא להודיע שבענין ירושת הארץ יצטרכו שנים תנאים האחד זכות ישר' והאחד רשע הגוי' ההם שיהיה בעד שיהיה שלם עונם כמו שבארנו באמרו כי לא לשם עון האמורי עד הנה וזה אמנם הוא לעת תמוט רגלם כי ה' ית' יבקש בכל הדברים הסיבות הנאותות ואע"פ שהוא שליט לעשות כל אשר יחפוץ כמו שביארנו בספר מלחמות השם ולזה תמצא שהזהיר התורה שלא יתגרו מלחמה את בני עשו ואת בני עמון ומואב כי לא יתן להם מארצם נחלה כי אף על פי שבני אלו האומות היו רשעים הנה לא שלם עונם עדין. ואולם עון האמורי שלם ולזה ירשו את סיחון ועוג. אע"פ שסיחון כבש ארץ מואב לא לקחוה ישראל מיד מואב כי אם מיד האמורי וזה לא מנע מהם השם יתעלה:

16התועלת הארבעה עשרה הוא להודיע מה שהרחיב הביאור בענין ירושת בני עשו ועמון ומואב כדי שיתבאר לישראל אי זה מהארצות הותר להם לכבוש ואיזה לא עם שבזה תועלת להודיע כי לפעמים יבואו טובות מפאת ההשגחה הכוללת מתיחסות לטובו' אשר מפאת ההשגחה הפרטית ולזה זכר כי עמן ומואב ירשו ארצם מעם גדול ורב כענקים כי ה' יתע' לא קצר מהשפעת הטובות לפי מה שאפשר ולו היה אפשר שלא יגיעו בכאן רעות לא היה מקצר הש' ית' מזה אך הכלים אשר הוכנו להגיע הטובות ולשמרם הם לפעמים סבות במקרה אל הגעת הרעות כמו שביארנו בד' ממ"י ומזה המקום יסורו מבוכות רבות במה שנמצא מהגעת הטובות וההצלחות לרשעי' כמו שביארנו שם:

17התועלת החמש עשרה להודיע שראוי לאדם לרדוף אחר השלום ולהרחיק המחלוקת והמלחמה ואע"פ שנתבאר לו שהוא ינצח הלא תראה כי ה' ית' רצה שיקדימו דברי שלום לסיחון קודם שיתגרו בו מלחמה ואע"פ שהוא הקשה רוחו ואמץ את לבבו וכן עשה לכל הגוים אשר כבש יהושע כי הש' ית' הקשה רוחם ואמץ לבבם למען תתם ביד ישראל כמו שנתבאר שם כדי שתתישב בלבנו שראוי בכל המקומות לרדוף אחר השלום לפי מה שאפשר כי אין השם יתעלה חפץ במיתתן של רשעים:

18התועלת השש עשרה הוא הודיע כי לב מלך ביד השם את כל אשר יחפוץ יטנו להביא עליו ועל עמו העונש הראוי להם מצד רשעם והנה הטותו לב המלך למה שירצה ישימהו השם יתעלה כלי להגע' העונש הראוי למלך ההוא ולעמו ולזאת הטובה הכביד השם יתעלה לב פרעה וסיחון וכל המלכים שהכה יהושע ואין בזה עול בחק השם יתעלה כמו שביארנו בפרשת וארא:

19התועלת השבע עשרה הוא להודיע מה שהרחיב בזה המקום זכרון מלחמת סיחון עם רוב גבורתם ועוצם חוזק הערים היו יושבים בהם לפרסם עצם הפלא שעשה השם יתעלה להם בזה עם שזכירת כל אלה הפרטים בהם יהיו בו תועלת להוסיף אמות בזה הספור כמו שזכרנו פעמים רבות והנה המשיך לזה זכירת נתינת הארץ אשר מעבר לירדן לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי לפי שהוצרך להזכיר עם זה הדבר הנפלא שהיה עוד במלחמות ההם והוא שיאיר בן מנשה אשר לא היו בניו עם רב לקחו את כל חבל ארגוב עד שסדר דברים היה נותן זה כי הוצרך להזהיר כל ישראל שלא ייראו הגוים ההם אשר ילכו להלחם עמם מפני שראו שעשה השם יתעלה לשני מלכי האמורי. ולזה היה הסדר נותן שיבאר תחלה כי הראובני והגדי וחצי שבט המנשי נקשרו עם ישראל ללכת עמם להלחם את הגוים ההם:

20התועלת השמנה עשרה הוא להודיע שראוי לאדם שלא יקצר משיגיע מהפועל האחד כל התועלות האפשריות להגיע ממנו ולזה תמצא שענין מלחמות שני מלכי האכזרי לא נסתפקה בו התורה במה שהגיע בזה מהתועלת אל שיירשו ישראל ארצם אבל השתדלה התורה להגיע מה תועלת להוכיח ישראל ולהורות להם כי לולי מרים כבר ירשו אז בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים זאת האר הנבחרת כי עיניהם הרואות עוצם גבורת השם יתעלה להכות המלכים האלה במעט זמן עד בלתי השאיר להם שריד ולזה היו דברי התוכחות האלו אחרי הכותו את סיחון מלך חשבון ואת עוג מלך הבשן. והמשיכה התורה עוד מזה תועלת אחר לחזק לב יהושע ולב ישראל שלא ייראו מהממלכות אשר יעברו שמה ולזה אמר ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמ' עיניך הרואות את כל אשר עשה יי' לשני המלכים האלה וגומ':