רלב"ג על התורה, שמות ל:יא

1פרשת כי תשא

2כי תשא את ראש בני וגו' עד ועשית כיור נחשת

3ביאור דברי הפרשה

4ואולם התועלות המגיעות ממה שנזכר בזאת הפרישה הם אלו:

5התועלת הראשון הוא להסיר הנזק שאפשר שיגיע לאנשים מהמספר ולזה רצה שיפקדם אז בחצאי השקלים:

6התועלת השני הוא להמציא מה שתעשה בו עבודת אהל מועד תמיד והנה התבאר במה שקדם. ויתבאר במה שיבא התועלת המגיע בעבודת אהל מועד ואולם שרשי המצוה הזאת הם ארבעה:

7השרש הראשון הוא שהכל חייבין במחצית השקל ואפי' כהנים ולוים שנאמר ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל והנה שבט לוי הוא מבני ישראל ומזה המקום נלמד שאין זאת המצוה נוהגת בנשי' כי אינן מבני ישראל ואינה נוהגת בעבדים כי אינם מבני ישראל ולא בקטנים כי אינם בני מצוה וכבר יתבאר באלו שאם נתנו מקבלים מהם ממה שאמר בספר עזרא ולמדנו מזה שמי שיהיו יותר ראוים מאלו לקבל נדבותיהם בבניין בית המקדש יקבלו מהם מה שיתנדבו וכבר יתבאר שחצאי השקלים יתכן שיעזרו בהם לבנין בית המקדש מאדני המשכן שנעשו מהם כמו שהתבאר במה שיבא אחר זה ולפי שהתורה הגבלה חצאי השקלי' לעבודת אהל מועד למדנו מזה המקום שראשונה יעשה מזה עניין עבודת אהל מועד. אך אם הותיר יעזרו מהם לבנין בית המקדש כבר נתבאר זה השרש בראשון וברביעי משקלים:

8השרש השני הוא שאין פוחתין מחצי השקל שהיה בימי משה שהיה עשר גרה של שקל כסף וכאשר היו השקלי' גדולים מזה השעור היה נותנין חצי השקל אשר בזמנם להחמיר עליהם מזה השעור היה נותנין חצי השקל אשר בזמנם להחמיר עליהם וזה כי התורה אמרה מחצית השקל ואמרה כי השקל הוא עשרי' גרה ומאשר לא אמרה שיתנו עשר גרה ידמה שלא יפחתו ממחצית השקל ולא מעשר גרה וזה היה להחמיר כי הוא ספק של תורה כבר נתבאר זה השרש בשני משקלים:

9השרש השלישי הוא שמי שאבד שקלו קודם שיגיע לידי גזבר של הקדש חייב לשלם שנאמר ונתת אותו על עבודת אהל מועד כבר נתבאר זה השרש בשני משקלים:

10השרש הרביעי הוא שבאחד לחדש ניסן ראש השנה לשקלים כי התורה דקדקה בהקמת המשכן שיהיה באחד בניסן אמ' בפרשת אלה פקודי ביום החדש הראשון באחד לחדש תקום המשכן אהל מועד ובזה תמצא שדקדקה בענין הקרבנות לזכור חג המצות תחלה קודם שאר המועדים ולפי שכבר מצאנו בעניין המעשרות שיהיה מה שבשנה האחת בלתי מעורבת עם מה שבשנה הקודמת שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו'. למדנו שראוי שתהיה עבודת אהל מועד נעשית משקלי השנה ההיא כי הם הופרשו לצרכי השנה ההיא אך אם לא הספיקו נעזרים משירי השקלים הקודם שהרי הוא על עבודת אהל מועד כבר נתבא' זה השרש מראשון מראש השנה ומשבועות ומששי מיומא ומשמיני ממנחות:

11ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה וגו' עד ואת' קח לך בשמי'

12ביאור דברי הפרשה

13והנה התועלת בזאת המצוה מבואר וראוי שתדע כי זאת הרחיצה יחוייב שתהיה מעומד כי זה הוא הנהוג בענין רחיצת הידים ועוד שהיא הולכת מהלך העבודות והנה דקדקה התורה בענין העבודות שיעשו מעומד שנ' לעמוד לשרת. ואולם שרשי זאת המצוה הם שלשה:

14השרש הראשון הוא שזאת המצוה תהיה בעת שהם מתוארין כשהם באים לאהל מועד או אל המזבח לשרת וזה אמנם הוא בשחרית לבד ולזה יתבאר שאם עבד ולא קדש בחשרית בזה האופן חייב מיתה בידי שמים ועבודתו פסולה שנאמר ירחצו מים ולא ימותו חק עולם לו ולזרעו לדורותם כמו שביארנו בביאור זה הפסוק והנה היה ראוי שיהיה זה הקדוש בשחרית כי אז נתלכלכו הידים והרגלים מן המותר הנדחה להם בזיעה וראוי גם כן שיקדש ידיו ורגליו אחר היותו מסיך רגליו או מטיל מים כי אלו הענינים יכריחוהו לצאת ממקום העבודה ויתואר מפני זה אז שהוא בא שם לשרת אלא שאין זה הקדוש ראוי במדרגת הקדוש אשר בשחרית כי כבר יתכן עם זה שתהיה ידיו ורגליו נקיו' ולזה לא יתחייב עליו מיתה בידי שמים וכן הענין בקדושים שנזכרו בפרשת אחרי מות המיוחדים לכהן גדול והם הקדושים שהם עבודה לעבודה כי הם יהיו עם היות ידי הכהן ורגליו נקיות וכבר נלמד זה גם כן ממה שאמר ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם שאין הכתוב מדבר אלא בקדושים השוין באהרן ובבניו כבר נתבאר זה השרש בשני מזבחים ובשלישי מיומא ובתשיעי בסנהדרין:

15השרש השני הוא שהקדוש ידים ורגלים הוא שיקדשו ידיהם ורגליהם יחד מעומד וזה יהיה כשיניח ידו הימנית על רגלו הימנית ורגלו השמאלית על רגלו השמאלית ושוחה ומקדש ויתבאר שהוא צריך שיהיה מעומד כי היא עבודה והעבודה לא תהיה כי אם מעומד וצריך גם כן שלא יהיה דבר חוצץ בין המים ובין ידיו ורגליו כי אין זה דרך הרחיצה והיא לא תהיה בעצמות רחיצה לאלו הדברים אבל לבגד ההוא החוצץ ביניהם ובין המים עם שזה הוא שרש כולל לכל העבודות שלא יהיה דבר חוצץ בין היד לכלי או לדבר הקרב ובין הרגל והמקדש ולזה דקדקה התורה שיהיו בגדי הכהונה על בשרם בזולת חציצה כבר נתבאר זה השרש בשני מזבחים:

16השרש השלישי הוא שצריך שידבקו במים אשר יקדשו מהם גדר המים שנאמר ונתת שמה מים וצריך שיהיה בכלי ההוא כשעור שיהיה בו כדי לקדש ממנו ארבעה כהנים שנאמר ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם והנה היו ארבעה אהרן ואלעזר ואיתמר ופינחס כבר נתבאר זה השרש בשני מזבחים: