רלב"ג על התורה, בראשית יב:א

1פרשת לך לך

2ביאור דברי הספור

3אמר הש"י לאברהם בהיותו באור כשדים שיעזוב ארצו אשר היה שוכן בה ויפרד ממשפחתו וגם מבית אביו ללכת אל הארץ אשר יראהו וזאת הארץ אשר צוה ללכת אליה היא ארץ כנען והנה הולך עמו אביו וקצת בית אביו עד חרן כמו שספרנו בפרש' הקודמת ושם נתעכב אביו ורצה לגור שם ואברהם לכבוד אביו נתעכב שם לראות אם יוכל להעתיק אביו עמו ללכת ארצה כנען כמו שכוון מתחלת העניין לפי מה שספר ר"ל שכבר ספר שהן יצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען וכאשר נתבאר לאברהם שאין רצון אביו לצאת מחרן יצא הוא מחרן עם מי שרצה ללכת עמו מבית אביו והנה תרח עמד בחרן עד יום מותו ושם גם כן עמד עמו נחור וביתו לפי הנראה כי מצאנו שזרע נחור היה עומד בחרן כמו שנתבאר בתורה מלבן ובתואל. והנה צוהו ללכת ארצה כנען להיותה יותר נבחרת ויותר נכונ' שידבק לו בה השפע האלהי ויעד אותו הש' יתע' שיעשה אותו לגוי גדול לפי שהאדם בהתרחקו מאוהביו וקרוביו ועוזריו הוא מוכן מאד אל שימיתוהו האנשים ויאבד שמו ולזאת הסבה בעינה ייעד אותו שיברכהו בהצלחת קניינו ויגדל שמו עד למרחוק כי לא יאות שישלם זוז למי שילך לעיר אחרת לגור כמו שישלם לאיש בהיותו בארצו בין אנשי משפחתו ואמר לו הש"י שיהיה איש ברכה. ר"ל שיהיו פעולותיו שלמות בדרך שיהיה ראוי שתדבק בו ההשגחה האלהית ואז יגיעו לו הטוב שיעד אותו ויברך האנשים שיברכוהו ויאור מקללו ליתרון השגחת השם בו ויתברכו בו כל משפחות האדמה ר"ל שיאמרו קצתם לקצת בברכתם ישימך השם כאברה. או ירצה באמרו והיה ברכה שהשם יתע' יעד אותו שיהיה איש ברכה ר"ל כי אשר יברך מבורך וכן פי' ז"ל בב"ר וספר שכבר הלך אברם אל ארץ כנען כאשר צווה והלך עמו לוט ולא זכר לכת אביו עמו לפי שאביו לא הלך כי אם עד חרן. וזכר שאברם היה בן ע"ה שנה בצאתו מחרן ואז לקח אשתו ואת לוט בן אחיו ומקניהם והעבדים שקנו בחרן כי עבדים רבים היו לאברהם. הלא תראה במלחמת אמרפל שילידי ביתו היו שי"ח אשר היו מהם מהלכים למלחמה מלבד האחרים מיליד בית ומקנת כספו והנה עבר אברהם עד מקום שכם עד אילון מורה ושם קבע אברהם דירתו והנה היה אז הכנעני בארץ ההיא ר"ל שאז החזיק בה והוציא ממנה העם אשר היה בה והנה קרא הכנעני אחד ממשפחות כנען כי כנעני היה שם נאמר בכל על כל משפחות כנען ובפרט על משפחה מיוחדת ממנו והעד מה שאמר אחר זה והכנעני והפריזי אש יושב בארץ ולפי שהיתה הארץ ההיא ארץ כנען כמו שסופר בתורה במקומות רבי ידענו שפריזי היא משפחת מיוחדת ממנו ממשפחות כנען וזכר אחר זה שכבר נראה השם לאברהם ואמר אליו של זרעו יתן את הארץ הזאת אשר הוא רואה שמחזיק בה הכנעני. ולפי שראה אברהם שהמקום ההוא נאות להגיע בו השפע האלהי בנה שם מזבח להקריב שם לשם יתע' להגיע אליו הנבואה כמו שנתבאר בפרשת נח. וספר שאחר זה העתיק אהלו משם אל ההר ממזרח לביתאל ונטה אהלו שם באופן שהיה ביתאל למערבו והעי למזרח לראותו שהמקום ההוא יותר נאות לרדת בן השפע האלהי ולזה בנה שם מזבח לשם ית' והתפלל שם אליו להיות המקום ההוא ראוי שישלם בו הדבקו' אשר בעבורו ישמע ה' לתפילת בני האדם וספר שמסעות אברם כלם היו ללכת לפאת דרום לבחור המקום היותר נאות בארץ כנען שישלם לו בו הדבקות האלהי כי כבר ימצאו מקומות מוכנים לזה יותר מזולתם כטעם אין זה כי אם בית אלהים וראוי שתדע שה' יתע' לא צוה לאברהם שיפרד עכ"פ ממשפחתו ומבית אביו שאם היה הדבר כן היה חוטא אברה' כשנהג עמו לוט אבל היה הצווי שילך לארץ כנען להיותה יותר נבחרת לא יחוש להפרדו מאתו וממשפחתו ומבית אביו והוא מבואר לפי זאת ההנחה שאם היה יכול להניע עמו משפחתו ובית אביו להדריכם אל השלמות היה זה טוב בעיני השם:

4והנה התועלת הראשון המגיע מזה הספור הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיקל להפרדו מארצו וממשפחתו ומבית אביו ללכת במקום שיאות לו יותר ההגעה אל שלמותו לפי של זה התכלית נברא:

5התועלת השני הוא במדות והוא שראוי לאדם שישתדל בכל עוז שיהיו אוהביו רבים ומשנאיו מעטים כי בזה ישלם הקבוץ המדיני הלא תראה שאברה השלים זה השלמות המפורסם בשייעדו השם יתע' שיברך מברכיו ויאור מקללו והנה זכר מברכיו לשון רבים להיו' אוהביו רבים ומקלליו בלשון יחיד להיותם מעטים:

6התועלת הג' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שישתדל בשמירת הקניינים להיותם הכרחיים לאדם בשמירת גופו ולהעמדתו הלא תראה שאברהם אבינו עם שכבר הבטיחו ה' שיברכהו לא קצר מפני זה בשמירת קנייניו אבל הביאם עמו כלם והעירנו על זה באמרו שכבר הביאו עמהם כל רכושם אשר רכשו:

7התועלת הד' הוא בדעות. והוא שכבר הודיענו בזה הספור יעוד ה' ת' לאברהם שינחלו בניו את הארץ לפי שכבר נזכר בתורה במקומות רבים שכבר יעד השם לאבות שינחלו זרעם הארץ הזאת. ובזה יתישב יותר בנפשותנו אמתת זה הספור עם שבזה תועלת להודיע הסבה אשר בעבורה בחר ה' ית' שתהיה זאת הארץ לישראל והוא להיותה מוכנת מאד אל שידבק בה השפע האלהי. ולזה צוה אברהם ללכת שם וזהו אמרם ז"ל אוירא דארעא דישראל מחכים: