רמב"ם על משנה כלים יט:ד
רמב"ם על משנה כלים · Rambam on Mishnah Kelim 19:4
Open in the reader →1כבר קדם בפתיחה שמשכב הזב מאבות הטומאות וכל אב הטומאה מטמא ב' ופוסל א' וענין זה שזה האב כאשר נגע בו דבר יהיה טמא והיה זה הדבר ראשון לטומאה ואשר נגע בראשון שני ואשר נגע בשני שלישי והשרש אצלינו הראשון והשני טמאים ומטמאים והשלישי פסול וזה כולו באוכלי תרומה לפי מה שהשרשנו בפתיחה וכאשר תשמע במשנה מטמא שנים ופוסל אחד דע שזה הדבר ראשון שהוא יטמא השני ויפסול השלישי וכבר ביארנו אלו השרשים בפתיחת דברינו וחזרנו ביאורו במסכת זבים (פ"ה) ואשוב אל ביאור ההלכה אמרו בכאן ועל המיזרן ענינו שהוא נישא על המטה והמיזרן כרוך עליה ואמר שקצה זה המיזרן היוצא מן המטה הוא גם כן אב הטומאה כמו המטה לפי שהוא חלק מהמשכב ואע"פ שהיה בו מה שהוא וזהו דעת ר"מ הקדום ורבי יוסי ג"כ הלך בשטתו ואמר שי' טפחים ממה שימשך מן המטה הוא אשר יחשב כמטה ויהיה חלק מהמשכב ויטמא ב' ויפסול אחד ומי' ולמעלה הוא כמו כלים אשר נגעו במשכב אשר הוא ראשון ולזה יטמא אחד ויפסול אחד כמו שהקדמנו וזה כאשר נישא הזב על המטה שהמיזרן כרוך עליה ויהיה זה אז י' טפחים היוצא מן המטה אב להיות זה השיעור מצרכי המטה ויהיה זה מה שהוא למעלה מי' טפחים כאילו הוא כבר נגע באלו העשרה אשר הוא אב אולם אם נישא הזב על המיזרן לבדו בלתי שיהיה מחובר במטה הנה כל מה שיש עליו ממנו הוא משכב וכן י' טפחים ממה שימשך עליו מן המקום אשר ישב עליו והוא אמרו מי' ולפנים טמא וחוץ מאלו היה טהור לפי שהעשרה עצמם לא הגיע לו מכח אב הטומאה כדי שתטמא כל מה שמחובר בו כי אין שם מטה שיהיו לו העשרה אבל מפני היותן מצרכי המטה ויטמאו זולתו מהכלים והלכה כרבי יוסי: