רמב"ם על משנה כלים ד:ג
רמב"ם על משנה כלים · Rambam on Mishnah Kelim 4:3
Open in the reader →1שנטלו אזניה. ר"ל חבית שניתז ראשה ואזנה ונשאר קרקעיתה הנה היא גסטרא לפי שהיא תושבת לכלי ואם היה חוץ מצדי הגיסטרא קצוות בולטות ולהן חלל על זה הדמיון והיו לאלו הקצוות מרחב יחזיקו הזיתים כאשר ישימו זיתים בזאת הגיסטרא נגע השרץ בגיסטרא מתוכו אז יטמא החדוד או כאשר היה השרץ באויר הגיסטרא ויהא נוכח אוירה חדוד כמו שהתבאר מהצורה הנה החדוד אז יטמא עם הגיסטרא באויר: וקתדרא. הוא כמין כסא אשר ישבו [בו] הנשים בהליכתן בדרכים ויקרא ג"כ אצלנו עמארי"ה וכאשר יהא תמונת הגיסטרא על זאת התמונה הנה יאמר שהדין באלו החדודים שוה בין היות הגיסטרא על צדה או על קרקעיתה: וקורפיות. הוא כלי חד התושבת אי אפשר לישב על קרקעיתו: וקוסים הצדוניים. הם אבובי החרש חדי התושבות דומין לקוץ ולזה יקרתו קוסים ואע"פ שנכתב בסמ"ך וכבר נמצא בקצת הנוסחאות כוסין. וצדוניים המיוחסים אל צדון. ושבריהן ושאריתם ר"ל קצוותיהם החדים אע"פ שא"א להן שישבו על הארץ ויחזיק מה שישימו בו אבל ישפוך מהן הנה הן מקבלין טומאה שעל דעת כן נעשו כל הכלים עצמן בעת עשייתן שלא יקבלו לעולם משקה אם לא יהיו לו סומכים והתנאי אשר התנינו בשברי כלי חרס בפרק השני שיהיו יושבין שלא מסומכים אמנם הוא בכלים שנעשו בעת עשייתן להיות יושבין שלא מסומכין הנה יצטרך שיהיו שבריהן כן ואז יקבלו טומאה: