רמב"ם על משנה מעשרות א:ב

1כבר ביארנו שפירות האילן אינן חייבות במעשר עד שיעשו פרי ולפיכך אמר התאנים משיבחילו פי' משיתחילו להתבשל וזמן זה הבשול הוא שמלקטים את התאנה מן האילן ומניחין עשרים וארבעה שעות ותהיה ראויה לאכילה:

2ובוחל. הוא בלשון חכמים הפרי המבושל:

3ואבשים. כמו באושים וזה מין ממיני הענבים אלא שהוא מין גרוע אמר הכתוב (ישעיהו ה׳:ב׳) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים כך פירשו גדול מגדולי הגמרא וענין שהבאישו שיתרככו ויזדככו כל כך זגי הענבים עד שיראו הגרעיני' מבחוץ לרוב המים שבתוכה וכבר בארנו במס' שביעית (פ"ד מ"ח) מפני מה אמרו לשון הבאישו:

4והאוג. נקרא בערבי סמאק שמו וכבר זכרנוהו (פ"א מ"א דדמאי):

5והתותים. ידוע וכן קורין אותו בערבי תות ובלע"ז מורא:

6וכל האדומים משיאדימו. ענינו כיכל מה שטבעו להיות אדום כשיגמורבשולו שהוא חייב במעשר תכף שיתחיל להאדים: ופי' משימסו משיציץ משקה מגרעיני הרמון בין האצבעות מגזרת אחינו המסו את לבבנו (דברים א׳:כ״ח) המסו מלה מושאלת אבל החבור הנכון וחם השמש ונמס (שמות ט״ז:כ״א):

7משיטילו שאור. פירוש משיתרפאו ג] ויתנפחו כלחם החמץ כי זה הוא מנהג התמרים בעת הבשול:

8האפרסקין משיטילו גידים. ענינו כי האפרסקין כשיתחילו להתבשל נמשכין בהם כמו חוטין או גידין אדומים וכן אמר משיטילו גידים אדומים וכן יארע שם בתחלת הבשול שיתחילו להתאדם קצתם:

9משיעשו מגורה. ענינו משיבדל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיה האוכל כאילו הוא במגורה והוא האוצר ואמר רבי יהודה משיעשו קליפה ר"ל הקליפה הפנימית שהיא דבוקה לאוכל כי זו אינה מובדלת אלא אחר גמר בשולם וכן אמרו בקליפה שעל גבי האוכל ולא יהיה זה אלא אחר בשולן תכלית הבשול כמו שביארנו ואין הלכה כר' יהודה: