רמב"ם על משנה מקואות ט:ד

1לפלוף שבעין. הליחה אשר תהיה בתוך העין אם תחלה:

2ולכלוכי צואה. חלאת הזוהמא והיא לחות:

3וצואה שתחת הצפורן. זוהמת הצפרנים:

4כשות של קטן. הוא השעיריות אשר יהי' על גופות הנערים הקטנים והוא דומה לשער דק מאד [ובפ"ב] מעוקצין אמר כשות של קישות ר"ל שעיריות הפיקוס. אמרו שהוא מן האדם לא יטמא אם נגעה טומאה בזה השעיריות ולא יטמא ג"כ ר"ל שאם היה נער טמא באחד מאבות הטומאה ונגע מי שנגע בשערת גופו הנה זה אשר נגע לא יטמא. והקרום אשר יקשור על החבורה בהפך זה שהיא תיטמא ותטמא אמנם זכר זה הדבור הנה ואע"פ שאינו מכוונת החציצה לפי שזוכר משפטי קרומי החבורה בחציצה: