רמב"ם על משנה פאה ד:ה

1שלש אבעיות. שלש בקשות מלשון אם תבעיון בעיו (ישעיהו כ״א:י״ב) ואמרו נותנין הפאה בשחר בשביל המניקות שהם מצטרכות לאכול בבקר ובחצות בשביל הנערים הקטנים שהם ישנים בבקר ויתהלכו לאטם עד חצות היום במנחה בשביל הזקנים שלא יגיעו לשדה* אלא עד אותה השעה:

2ובית נמר. שם מקום:

3וענין על החבל הוא על קו מישור מתחלת השדה עד סופה:

4מכל אומן ואומן. ר"ל מכל שורה ושורה שכן היו קוצרים שורה אצל שורה וכל שורה נקראת אומן ואין הלכה כרבן גמליאל ולא כר' עקיבא אלא בג' שעות אלו בלבד תנתן הפאה כדי שיהיו שעות ידועות להתקבץ בהם העניים: