רמב"ם על משנה שבת ב:א
רמב"ם על משנה שבת · Rambam on Mishnah Shabbat 2:1
Open in the reader →1במה מדליקין ובמה אין מדליקין כו': לכש הצמר המתהוה באילן הארז: חוסן הפשתן שאינו מנופץ: וכלך הוא המשי: פתילת האידן כמין צמר המתהוה במין ממיני העץ: פתילת המדבר עלי עשב שגודלין אותן ומדליקין בהם: ירוקה שעל פני המים כמין צמר המתהוה בצידי הספינות כשמאריכין ימים במים. וכאשר השלים המשפט בפתילות שאסור להדליק בהם בליל שבת התחיל לזכור השמנים שאסור להדליק בהם בליל שבת: זפת ידוע: שעוה ג"כ ידוע והוא הדונג: שמן קיק הם זרועי עשב שמנים ונקראים בערבי כרו"ע והשמן הזה הוא עב ביותר: שמן שריפה הוא שמן תרומה שנטמאת ונקראת כן לפי שאינה מותרת באכילה ואינו ראוי אלא לשריפה כאשר בארנו במסכת תרומות בפרק אחרון וטעם איסור ההדלקה באלו הפתילות הוא לפי שהאש אינו אוחז בהן וכמו כן אלו השמנים אינם נמשכים אחר הפתילה המשכה יפה ובכן יהיה אור הנר חלוש וחשוך ויניחנו ויצא וזה אסור לפי שהעיקר אצלנו הדלקת נר בשבת מצוה [ צ"ל חובה וכן הגיה התוי"ט ]. וטעם איסור שמן שריפה הוא ביום טוב שחל להיות ערב שבת והדלקת הנר היא אינה אלא מבעוד יום נמצא שורף שמן שריפה בי"ט והוא אסור כי אין מותר לשרוף קדשים שנתחייבו שריפה משום טומאה או משום דבר אחר בי"ט לפי שלא התיר השם יתברך בי"ט אלא אוכל נפש בלבד ואמר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו ואמרו בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפה רוצה לומר שישרף ממחרת י"ט לא ביום טוב. והלכה כחכמים. ולשון התוספתא כל אלו שאמרנו אין מדליקין בהם בשבת אבל עושין מהן מדורה בשבת בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי קרקע בין על גבי מנורה ולא אסור אלא לעשות פתילה לנר: