רמב"ם על משנה שבת כא:ג
רמב"ם על משנה שבת · Rambam on Mishnah Shabbat 21:3
Open in the reader →1ב"ש אומרים מגביהין מן השלחן עצמות וקליפין כו': מה שהרשו בית הלל טלטול הקליפות והעצמות לפי שהן ראויין למאכל הבהמות. וטבלא לוח גדול ישימו עליו השולחן כדי שיפול עליו הפרורים. ושער של אפונים הם הקליפות האפונים. וספוג ידוע והיא כמו צמר נעשה לחוף הים ושואף המים ומסתפגים בו. ובית אחיזה שלו הספוג הנזכר כשיש לו בית אחיזה ואוחזין אותו בו אינו מתעצר ולא נסחט כשמסתפגין בו ואפי' ר"ש אוסר להסתפג בו כשאין לו בית אחיזה לפי שהוא מתעצר ונסחט בהכרח וכל דבר שיהיה הכרחי מודה בו ר"ש אע"פ שאינו מתכוין כי ר"ש אינו אומר דבר שאינו מתכוין מותר אלא כשהתפעלות המלאכה אפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה כאמרם גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ כי אפשר לגררו ולא יעשה חריץ אבל דבר הכרחי לא והוא אמרם מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות ומאמר חכמים בין כך ובין כך רוצה לומר בין שיהיה לו בית אחיזה שמותר להסתפג בו או לא יהיה לו מותר לטלטלו בשבת והלכה כחכמים: