רמב"ם על משנה סוטה א:ו
רמב"ם על משנה סוטה · Rambam on Mishnah Sotah 1:6
Open in the reader →1היתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים כו': בארו בתוספתא אם הבגדים שחורין היו מיפין אותה מלבישין אותה בגדים שמגנין אותה ויעלה על הדעת שמגנין אותה בבגדיה ומניחין עליה תכשיטין שזה גם כן גנאי למיעוט השתתפותם ודמיונם למדנו שאין דרך להניח לה תכשיט. ופירוש קטליות ענקים והם חרוזי זהב מכניסין אותם לחוט ועונקים בהם הצואר. נזמים הם תכשיטי האף. טבעת ידוע. וניוול הוא לפי הלשון הגיעול והגנאי. ומה שאמר הרוצה לראות ר"ל האנשים אבל הנשים מחוייבות בהכרח שיהיו מצויות שם והוא מה שאמרו נשים חייבות לראותה שנאמר (יחזקאל כ״ג:מ״ח) ונוסרו כל הנשים. וענין לבה גס בהן רגיל שהיא יש לה נחת רוח כשהיא רואה למי שמכרת. ואם אין שם חבל מצרי באיזה חבל שיזדמן לפי שהכוונה בזה כדי שלא ישמטו בגדיה אחר שנקרע השפה שלהם ובירושלמי פירשו למה חבל מצרי שעשתה מעשה מצרים: