רמב"ם על משנה תמורה ז:ו
רמב"ם על משנה תמורה · Rambam on Mishnah Temurah 7:6
Open in the reader →1כל הקדשים שנשחטו חוץ לזמנן וחוץ למקומן כו': כבר בארנו בהוריות שכל מה שחייבים בזדונו כרת ובשגגתו חטאת קבוע חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי ואע"פ שהוא ספק ואינו ודאי שעשה העון הזה אינו מותר לאכול מבשרו לכהנים כשהודע לו שלא חטא אחר שחיטת האשם כמו שיתבאר בסוף כריתות וכן כתוב באשם תלוי אשם הוא אשם אשם לה' וכתוב בספרי אשם יכול לכהנים ת"ל לה' רוצה לומר שאין לכהנים בו שום דבר לאכול אותו: ואמה הוא המעבר היוצא מן המזבח לנחל קדרון ר' יהודה אומר מנתחה אבר אבר וזורקה לאמה ומתגלגלת לנחל קדרון וזו היא חטאת העוף הבאה על ספק כגון שתהא ספק זבה כמו שבארנו בשני מערכין כל הזבות הטועות מביאות קרבן ואין נאכל לפי שאין מותר לאכול חטאת ואשם אלא אחר שיהא חיובו ודאי ר"ל חיוב אותו הקרבן ומפני מה אמרו חכמים אינו רשאי לשנות לפי שעיקר כל (הנשרפין) [הנקברין] אפרן אסור ונשרפים דהקדש אפרן מותר זולתי תרומת הדשן בלבד והוא האפר שמסירין מעל המזבח שהוא אסור ואעפ"כ אין מותר לאבדו ואמרו ושמו בנחת ושמו כולו ושמו שלא יתפזר ר"ל שלא יתן אותו בפני הרוח או בפני השטף או כל כיוצא בהם רק מצניעין אותו במקומו המוכן לו. ואין הלכה כר' יהודה בכולם:
2סליק פירוש המשניות להרמב"ם מסכת תמורה בס"ד