רמב"ם על משנה יומא ג:ד

1פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם קידש ידיו ורגליו כו': פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו כו': סדין של בוץ ענינו רדיד של פשתן.

2קרצו כמו שחטו והוא מגזרת קרץ מצפון בא [ירמיה מו] והוא שישחוט רוב שנים כי עבודת היום לא תהיה אלא בכהן גדול.

3ופי' מירק אחר שחיטה על ידו השלים אחר שחיטה אחריו. ומירוק נקרא השלמת הפעולה איזו פעולה שתהיה.

4ו נסתפג כמו נתקנח: