רמב"ן על שמות א:י

1הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ לֹא רָאָה פַּרְעֹה וְחַכְמֵי יוֹעֲצָיו לְהַכּוֹתָם בַּחֶרֶב, כִּי תִהְיֶה בְּגִידָה גְּדוֹלָה לְהַכּוֹת חִנָּם הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בָּאָרֶץ בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן. וְגַם עַם הָאָרֶץ לֹא יִתְּנוּ רְשׁוּת לַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת חָמָס כָּזֶה, כִּי עִמָּהֶם הוּא מִתְיַעֵץ, וְאַף כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם רַב וְעָצוּם וְיַעֲשׂוּ עִמָּהֶם מִלְחָמָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ דֶּרֶךְ חָכְמָה שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל כִּי בְּאֵיבָה יַעֲשׂוּ בָּהֶם, וּלְכָךְ הֵטִיל בָּהֶם מַס, כִּי דֶּרֶךְ הַגֵּרִים בָּאָרֶץ לְהַעֲלוֹת מַס לַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁבָּא בִּשְׁלֹמֹה (מלכים א ט':כ"א): וְאַחֲרֵי כֵּן צִוָּה בַּסֵּתֶר לַמְיַלְּדֹת לַהֲרֹג הַזְּכָרִים עַל הָאָבְנָיִם, וַאֲפִלּוּ הַיּוֹלְדוֹת עַצְמָן לֹא יָדְעוּ בָּהֶם וְאַחֲרֵי כֵּן צִוָּה לְכָל עַמּוֹ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ אַתֶּם. וְהָעִנְיָן שֶׁלֹּא רָצָה לְצַוּוֹת לְשָׂרֵי הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לוֹ לְהָרְגָם בְּחֶרֶב הַמֶּלֶךְ אוֹ שֶׁיַּשְׁלִיכוּ הֵם אוֹתָם לַיְאוֹר, אֲבָל אָמַר לָעָם כַּאֲשֶׁר יִמְצָא כָּל אֶחָד יֶלֶד יְהוּדִי יַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בַּיְאוֹר, וְאִם יִצְעַק אֲבִי הַיֶּלֶד אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הָעִיר יֹאמְרוּ שֶׁיָּבִיא עֵדִים וְיַעֲשֶׂה בּוֹ נְקָמָה. וְכַאֲשֶׁר הֻתְּרָה רְצוּעַת הַמֶּלֶךְ הָיוּ הַמִּצְרִים מְחַפְּשִׂים הַבָּתִּים וְנִכְנָסִים שָׁם בַּלֵּילוֹת וּמִתְנַכְּרִין וּמוֹצִיאִים הַיְלָדִים מִשָּׁם, כִּי עַל כֵּן נֶאֱמַר וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ (שמות ב':ג'): וְנִרְאֶה שֶׁעָמַד זֶה יָמִים מְעַטִּים, כִּי בְּלֶדֶת אַהֲרֹן לֹא הָיְתָה הַגְּזֵרָה, וּכְשֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִרְאֶה שֶׁנִּתְבַּטְּלָה, אוּלַי בַּת פַּרְעֹה בְּחָמְלָהּ עָלָיו אָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן, אוֹ כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע כִּי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר בִּטֵּל אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה עַל פִּי הָאִצְטַגְנִינוּת כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר א כט), כִּי הַכֹּל הִתְחַכְּמוּת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִוָּדַע הֶחָמָס וְזֶה טַעַם מַאֲמַר הָאוֹמְרִים לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ "אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם" (שמות ה':כ"א), כִּי עַתָּה יוֹסִיפוּ בְּשִׂנְאָתָם אוֹתָנוּ, וְיִמְצְאוּ טַעֲנָה כִּי אֲנַחְנוּ מוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת וְיַהַרְגוּ אוֹתָנוּ בַּחֶרֶב לְעֵינֵי הַכֹּל, לֹא יִצְטָרְכוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת בְּמִרְמָה:

2וְעָלָה מִן הָאָרֶץ עַל כָּרְחֵנוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (סוטה יג שמו"ר א' ט') כְּאָדָם שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ וְתוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַּאֲחֵרִים, כְּאִלּוּ כָּתַב וְעָלִינוּ מִן הָאָרֶץ וְהֵם יִירָשׁוּהָ. לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה. וְאִם כְּפֵרוּשׁ הָרַב הָיָה אוֹמֵר "וְעָלָה עַל הָאָרֶץ", כִּי כֵן הַלָּשׁוֹן בַּלּוֹחֲמִים: "עָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" (מלכים ב' כ"ד א'), "עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּלְכְּדֵם", "וַיִּתְפְּשֵׂם" (מלכים ב י"ח:י"ג), "עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה" (ישעיה ז א). וְאוּלַי יֹאמַר וְעָלָה עָלֵינוּ מִן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, יִרְמֹז לְאֶרֶץ גֹּשֶׁן: וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁיֹּאמַר כִּי תִּקְרֶאנָה מִלְחָמוֹת יִהְיֶה נוֹסָף עַל שׂוֹנְאֵינוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, וְיַעֲלֶה לוֹ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן עִם כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, וְלֹא נוּכַל אֲנַחְנוּ לִנְקֹם נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ וּלְהִלָּחֵם בּוֹ וְהוּא כִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות ל"ב:א'), "אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת" (ירמיה כג ח). וְכֵן "וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ" (הושע ב ב), שֶׁיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם רֹאשׁ וְעָלוּ לְאַרְצָם מִן הָאָרֶץ אֲשֶׁר גָּלוּ בָּהּ: